אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 61869/04

החלטה בתיק א 61869/04

תאריך פרסום : 11/06/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
61869-04,189978-04
09/06/2005
בפני השופט:
אבי פורג

- נגד -
התובע:
לוי אבי
עו"ד שאול
הנתבע:
עירית גבעתיים
עו"ד לרנר
החלטה

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף  בשל חוסר סמכות עניינית (להלן - " הבקשה").

כתב התביעה

התובע הגיש תביעה כספית להשיב לו את סכומי היתר אשר לטענתו גבתה הנתבעת שלא כדין בגין ארנונה בסך של 10,557 ש"ח. כמו כן תבע לחייב את הנתבעת לתקן את חיוב הארנונה החודשי שלו.

התובע הוא בעל מספרה ברח' סירקין 45 גבעתיים בשטח של 43 מ"ר. לטענת התובע, הנתבעת מחייבת אותו בתשלומי ארנונה עבור שטח של 55 מ"ר כמפורט להלן: 

גלריה ועסקים - 13 מ"ר, מקלט ועסקים - 9.73 מ"ר וחנות - 32.26 מ"ר.

ביום 16.11.99, שלחה הנתבעת לתובע הודעה שכותרתה: "סקר מדידת נכסים" לפיה שטח הנכס המוחזק על ידו הוא  55 מ"ר כפי שפורט לעיל.

התובע שלח ערעור/השגה  למחלקת הגביה של הנתבעת בו ציין מפורשות, כי הממ"ד (המקלט) הוא בגדר שטח השייך לכלל החנויות בבנין ואינו לשימושו הבלעדי.  לטענת התובע הנתבעת לא שלחה לו כל תשובה. לפיכך, לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על תביעת ארנונה כללית ), תשל"ו - 1976 (להלן - "חוק הערר") מאחר ומנהל הארנונה בנתבעת לא השיב להשגה בתוך 60 יום, נחשב הדבר כאילו ההשגה התקבלה.

הנתבעת חייבה את התובע בתשלומי ארנונה גבוהים על שטח של 55 מ"ר בהתאם לקביעתה כי התובע מחזיק בממ"ד שמהווה חלק מהנכס שלו (התובע צרף תלוש תקופתי של ארנונה ומים  מתחילת שנת 2004 בו מצויין במפורש שגודל הנכס על פיו נקבע חיוב הארנונה הוא 55 מ"ר).

לטענת התובע הממ"ד אינו רכושו הפרטי ולפי רישומי לשכת המקרקעין הוא שייך לכל החנויות ולכן אין התובע חייב לשאת בנטל הארנונה של שכניו.

התובע ביקש החזר של סכומי היתר ששילם בגין 12 מ"ר עודפים, שטח הממ"ד 9.73 מ"ר וכן שטח נוסף של 2.26 מ"ר מאחר ולטענתו שטח החנות והגלריה הוא 43 מ"ר בלבד ולא 45.26 מ"ר כטענת הנתבעת.

טענות המבקשת

תביעת המשיב להשבת כספים עבור חיוב יתר בגין ארנונה מאחר וחוייב בנכס בשטח גדול יותר משטח הנכס שהוא מחזיק, מסורה להכרעתו הבלעדית של מנהל הארנונה במסגרת השגה שהנישום ובעניינינו המבקש, רשאי להגיש לפי חוק הערר. מקום בו לא הוגשה השגה אין הנישום רשאי לעקוף את הליכי ההשגה ולהגיש תביעת השבה.

המשיב הגיש השגה בשנת 2004 אולם ההשגה לא התייחסה לשטח החנות אלא לשאלת סיווג בלבד.

טענת המשיב כי הגיש השגה למבקשת ביום 23.11.99 אין בה ממש. מכתבו של המשיב לא הגיע למחלקת הגביה וגם לא נמצא בה. בנוסף המכתב אינו נושא כתובת או שם מחלקה ולטענת המבקשת המסקנה היחידה האפשרית כי המשיב לא שלח את המכתב. אפילו היתה טענת המשיב כי השיג על חיוב הארנונה בשנת 1999 נכונה, כוחה יפה לשנה זו בלבד ואין היא מזכה את המשיב בהשבה בגין 7 שנים.

תגובת המשיב לבקשה

תביעה להשבת כספים שנגבו שלא כדין אינה בסמכות מנהל הארנונה וועדת ערר, שכן נושאים אלה אינם כלולים בחוק הערר.

הפלוגתא העיקרית בין הצדדים עוסקת בשאלת חוקיות חיוב שטח של נישום בעל הזיקה הקרובה לנכס שאינו דווקא בעליו. לטענת המבקשת המשיב הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לממ"ד ולכן חוייב בארנונה עבורו.

מדובר בשאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית שעל בית המשפט לתת דעתו עליה. סמכותו של מנהל הארנונה מצומצמת ומוגבלת לנושאים עובדתיים, טכניים וברורים.

דיון

לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בפסיקה הרבה אליה הפנו, להלן הכרעתי.

חוק הערר קבע את הדרך שיש לפעול בה בכל הקשור להשגה על ארנונה. על פי סעיף 3 לחוק הערר, למי שחייב בארנונה, יש זכות להשיג עליה לפני מנהל הארנונה תוך 90 ימים. לפי סעיף 6 לחוק הערר, הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו, רשאי תוך 30 יום לערור עליה לפני ועדת הערר. באותו סעיף גם נקבע שעל החלטת ועדת הערר רשאי העורר לערער בפני בית משפט לעניינים מנהליים בתוך 30 יום מיום מסירת ההחלטה לידיו.

המחלוקת בין הצדדים היא האם יש לבית משפט זה סמכות לדון בתביעת השבה של ארנונה. הלכה היא, שכאשר נקבעת בחוק דרך ייחודית להגשת ערעור או השגה על החלטה מנהלית, כי אז על האזרח ללכת באותה דרך. בענין זה אני מפנה לע"א 175/77 מדינת ישראל נ' רמדאן, פ"ד לב (2) 673.

סעיף 3 (ג( לחוק הערר מסמיך את בית המשפט האזרחי להתיר לנישום להעלות בפניו את טענותיו אף אם לא נקט בהליכי ההשגה והערר, אולם הוראה זו מתייחסת לטענה לפי סעיף 3 (א) (3) בלבד, היינו לטענה לפיה הנישום אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות. בענייננו, טענתו העיקרית של המשיב היא שאינו מחזיק בממ"ד ולכן אין לחייב אותו בתשלום ארנונה לגביו.

בהקשר סעיף 3 (ג) לחוק הערר נקבע בע"א 4452/00 ט. ט.טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל פד נו (2) 773 פיסקה 11 (להלן- " פס"ד טכנולוגיה") נקבע, כי דרך הגנתו של מי שחוייב בתשלום ארנונה אינה נחסמת לחלוטין בגין כך שלא הגיש השגה והוא רשאי, ברשות בית משפט, להעלות טענה שהיה ניתן להעלותה בהשגה במסגרת כל הליך משפטי.  לגבי שיקולי בית המשפט במתן רשות כאמור נפסק, כי בנושאים עובדתיים וטכניים הנטייה תהיה להגביל את האזרח להליכי השגה מנהלית מאחר ובירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המנהליים המקצועיים. זאת בשונה מנושאים עקרוניים ובעלי חשיבות ציבורית וכללית בהם בית המשפט יתן ביתר קלות רשות להעלות טענות המנויות בסעיף 3 לחוק הערר.

עוד נקבע, כי קיימת חשיבות למידת  מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המנהליים ומידת הפגיעה  ועיוות הדין שיגרמו לו במידה ותחסם דרכו לערכאות המשפטיות.

המשיב היה מודע היטב לאפשרויותיו לפעול במסגרת חוק הערר ולראיה מכתבו מיום 23.11.99 אשר מתואר בכתב התביעה כהשגה. זאת ועוד, המשיב הגיש השגה לגבי חיובי ארנונה עבור שנת 2004 בתאריך 23.3.04 במסגרתה לא התייחס לטענותיו כמפורט בכתב התביעה אלא לנושא סיווג הנכס. המשיב חוייב לאורך כל השנים עבור שטח של 55 מ"ר ולראיה התלוש התקופתי של ארנונה ומים לחודשים מרץ - אפריל 2004 שצרף לכתב התביעה.  לאור ההודעה שנשלחה למשיב על ידי המבקשת ביום 16.11.99 בה פורטה החלוקה לשטחים השונים לרבות הממ"ד והשטח הכולל של 55 מ"ר, ברור שהמשיב ידע לאורך כל השנים שהוא מחוייב על שטח הממ"ד שלטענתו אינו מחזיק בו ובכל זאת בחר לא להגיש השגה בסוגיה זו בשנים 2000 עד 2004 ולהגיש בדיעבד תביעת השבה לבית המשפט.

איני  מוצא בטענות המשיב נושאים עקרוניים ובעלי חשיבות כללית ו/או חשיבות ציבורית. אין מחלוקת ששטח הממ"ד צמוד פיזית לשטח הנכס של המשיב וקיימת גישה מהנכס של המשיב אל הממ"ד (ראה נספחים ג' ו- ד' לכתב ההגנה ונספח ד' לכתב התביעה). העובדה שהמשיב בחר לא לנקוט כל פעולה בענין למרות מודעותו כל השנים לחיובו בארנונה בגין שטח הממ"ד, מדברת בעד עצמה. לא היתה כל מניעה ואין כל מניעה לברר את הסוגיה האם המשיב מחזיק בממ"ד אם לאו במסגרת הליכי השגה לפי חוק הערר (ראה גם עתמ (ב"ש) 259/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' עיריית שדרות (לא פורסם). גם טענותיו הנוספות של המשיב לגבי גודל הממ"ד וגודל הנכס אינן טענות בעלות חשיבות ציבורית.

טענת המשיב, כי בשנת 1999 הגיש השגה ומנהל הארנונה לא השיב להשגה בתוך המועד הקבוע לכך, כאמור בסעיף 4 (ב) לחוק הערר ולפיכך, יחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה טעונה בירור עובדתי נוכח עמדת המבקשת כי מכתב זה לא הגיע אליה כלל. במידה ואכן יקבע כי השגת המשיב בשנת 1999 התקבלה, מוסמך מותב זה לדון בתביעתו של המשיב להשבת תשלומי הארנונה ששולמו על ידו ביתר לגבי אותה שנה בלבד.

לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא שיש לסלק על הסף את התביעה לגבי השנים 2000 עד 2004.

בנוסף, אני מקבל את הבקשה לסילוק על הסף של התביעה לתיקון חיוב הארנונה החודשי של התובע בעתיד. המשיב רשאי לפעול בדרך של השגה בהתאם לחוק הערר ועפ"י הקבוע בו.

החלק של התביעה המתייחס להחזרת תשלומי יתר של ארנונה ששולמו על ידי המשיב בשנת 1999 ידון בפני מותב זה.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

התיק נקבע לישיבה מקדמית ליום 1.9.05 שעה 15:00

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתן היום 9 ביוני 2005 בהעדר .

           פורג אבי, שופט

קלדנית אביב דן מאיר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ