בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
617-95,7670-05
02/05/2005
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
- נגד - |
התובע:
מכתשים מפעלים כימיים בע"מ עו"ד וינברגר
|
הנתבע:
חיים מריומה עו"ד נבות
|
החלטה |
בפניי בקשה מטעם הנתבעת-המבקשת (להלן: "
המבקשת") לעיכוב ביצוע של פסק הדין שנתתי ביום 16.2.05 בת.א. 617/95, לגבי כל סכום שמעבר לסכום 604,660 ש"ח או לחילופין לגבי מלוא סכום פסק הדין, זאת עד למתן הכרעה בערעור, שהמבקשת מגישה לביהמ"ש העליון בימים אלה.
בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין יש לערוך איזון בין האינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו כפי שנקבעו בפסק-הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור. בהתנגשות בין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה, שכן ההנחה היא כי פסק-הדין בו נקבעו זכויותיו הוא נכון. הנחה זו באה לביטוי בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת:
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים"
על פי ההלכה הפסוקה - על המבקש לעכב ביצוע פסה"ד מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש לסטות מהכלל שקובע כי "
מי שזכה בדין - זכאי לממש את פרי זכייתו" (ראה בש"א 3158/91
פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפיסיון פ"ד מה(5) 439, 503).
סטייה מהכלל עשוייה להיות מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים:
האחד - כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו,
השני - אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, יהא זה כמעט בלתי אפשרי להשיב
את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי של פסה"ד יגרום למערער נזק
בלתי הפיך. (ראה: בש"א 8240/96
איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה פ"ד נ(5) 403, 405-406)
לאור כללים והלכות אלה אבחן את הבקשה שבפניי.
סיכויי הערעור
רוב רובו של פסק הדין הוכרע בהתבסס על ראיות, עדויות ועל התרשמותי מהחומר הראייתי שהובא בפניי ונמצא מהימן עליי.
"אין בית משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון, הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה, מהתרשמות בלתי אמצעית מן העדויות; אך מקום בו התברר מן הראיות, וזהו מקרה נדיר ביותר, שהשופט לא הפיק את התועלת מראיות העדים ומשמיעתם, ואי מהימנותו של העד הנדון בולטת לעין, שוב אין מניעה להתערבות..." (ע"א 734/76
פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2) 661).
הסיכוי שבית המשפט העליון כערכאת ערעור יתערב בממצאים העובדתיים עליהם מבוסס פסק הדין הוא נמוך ועל כן סיכויי הערעור קלושים.
היכולת להשיב את המצב לקדמותו
עילה המצדיקה עיכובו של פסק-דין היא חוסר אפשרות או, למיצער, קושי רב להשיב את המצב לקדמתו אם פסק-הדין מושא הערעור יבוצע ולאחר מכן המערער יזכה בערעורו.
כבר נפסק כי:
"העילה העיקרית לעיכוב ביצוע פסק דין הכפוף לערעור היא מניעת שינוי במצב הקיים כאשר קיים חשש שלא ניתן יהיה להחזירו לקדמותו - - - אם קיים חשש כזה די בדרך כלל בסיכוי כלשהוא למערער, ולו גם הקלוש, לזכות בערעורו.
כנגד זאת יש לשקול את תוצאות העיכוב, אם יינתן, על הזוכה בערעור ואם העיכוב לא יגרום לו נזק בל ניתן לתיקון בכך שיסכל את פרי זכיתו בתביעה באם הערעור ידחה ופסק הדין ישאר על כנו.". (ב"ש 839/86
נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מ(4) 126)
ולעניין זה יש להדגיש: