1. לפני בקשה מטעם נתבעים, לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן, בהתאמה - "
תקנות סדר הדין האזרחי", "
הבקשה").
הנתבעים מבקשים כי בית המשפט יקבע שהתובעת מנועה מלהוכיח כל ענין שברפואה ויורה בהתאמה, על הוצאה מתיק בית המשפט, של חוות דעת רפואית אשר הוגשה מטעם התובעת.
התביעה
2. ענינה של התביעה אשר בבסיס הבקשה, בתמצית בלבד, ברשלנות נטענת של רופא נשים בגילוי סרטן צוואר הרחם. לפי הנטען בכתב התביעה, נגרמו לתובעת, ילידת 21.4.1960, נזקי גוף ניכרים עקב רשלנות זו ובכלל זה נאלצה התובעת לעבור טיפולים כימותרפיים והקרנות וכן לעבור בסופו של דבר ניתוח לכריתת הרחם.
3. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מטעם התובעת, לתמיכת טענותיה (חוות דעתו של פרופ' בלר, מיום 15.9.06).
הבקשה ועמדות הצדדים לגביה
4. ביום 25.4.07 הוגשה בקשת הנתבעים. לפי הנטען בבקשה, לאחר שעיין בחומר הרפואי שנאסף, ביקש מומחה מטעמם לקבוע לתובעת תור לבדיקה, על מנת לעמוד על היקף נזקיה. תור כאמור תואם עם ב"כ התובעת, התובעת אכן התייצבה במרפאת המומחה במועד, אולם "באופן מפתיע טענה בפני המומחה כי עוה"ד אמרו לה מפורשות כי לא תדרש להבדק".
לאחר האמור, ומשביקשו הנתבעים לקבוע מועד מחודש אליו תגיע התובעת כשהיא מוכנה להבדק, התחוור כי התובעת אינה נכונה להבדק על ידי מומחה מטעם הנתבעים וכי באי כוחה תומכים בעמדתה זו.
5. הנתבעים כותבים כי בעקבות האמור פנו שוב אל המומחה מטעמם, וזה אמר מפורשות כי לא יוכל להשלים את חוות דעתו ולהעריך את נזקי התובעת מבלי לבודקה.
6. לאור האמור, הוגשה הבקשה, והנתבעים עותרים לכך שיקבע כי התובעת מנועה מלהוכיח ענין שברפואה וכי, בהתאמה, יש להוציא מתיק בית המשפט את חוות הדעת הרפואית אשר הוגשה מטעמה.
7. התובעת הגישה תגובתה לבקשה. במסגרת התגובה נטען כי עברה טראומה קשה המשפיעה על מסוגלותה הנפשית להיבדק בדיקה פיזית ע"י רופא נשים, בדיקה אשר כרוכה לפי הנטען בבדיקה חודרנית ופולשנית, ובמצבה של התובעת, אף מכאיבה.
עוד טוענת התובעת, כי הרשלנות הרפואית נלמדת (או ניתנת להסקה) מהשתלשלות העניינים כפי שבאה לידי ביטוי במסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, ואין סיבה כי התובעת תידרש לעבור בדיקה רפואית, פולשנית ולא נעימה, על מנת לקבוע האם היתה רשלנות רפואית במעשיהם של הנתבעים.
התובעת ממשיכה וטוענת כי הופתעה מבקשת מומחה הנתבעים לבצע בדיקה גניקולוגית שאין בה כל טעם לחוות דעה בענין הרשלנות הרפואית.
8. התובעת כותבת כי אין מדובר בסירוב להעמיד את עצמה בפני המומחה מטעם הנתבעים, וראיה לכך היא כי הגיעה לתור שנקבע לה וגוללה בפני מומחה הנתבעים את סיפורה. לשיטת התובעת, מדובר אך בסירוב לביצוע בדיקה פולשנית וכואבת, שאין בה צורך.
9. עוד נטען בתגובה שהוגשה מטעם התובעת, כי משיחה בין באי כח הצדדים הסתבר כי המומחה מטעם הנתבעים דורש את הבדיקה הגניקולוגית על מנת לברר את הטענה בדבר כריתת הרחם, אולם עובדה זו עולה מהמסמכים הרפואיים ואין לדרוש מהתובעת לעבור בדיקה גניקולוגית רק לשם אישור כי אכן עברה כריתת רחם.
10. לשיטת התובעת, דינה של הבקשה להדחות, ויש להורות לנתבעים להשלים את חוות הדעת מטעמם ללא בדיקה פיזית של התובעת ובהסתמך על הרישומים הרפואיים ועל השיחה שקיימה התובעת עם המומחה מטעם הנתבעים. לחילופין התבקש בית המשפט להורות לנתבעים להבהיר, לצורך אילו עובדות נדרשת הבדיקה הרפואית ומדוע לא ניתן ללמוד עובדות אלו מהמסמכים הרפואיים.
11. הנתבעים הגישו תשובה לתגובה. במסגרת תשובה זו נטען, בין השאר, כי הבדיקה נדרשת לא רק בענין כריתת הרחם, קביעה אשר לצרכיה אכן ניתן להסתפק ברשומה הרפואית, אלא על מנת לעמוד על נזקי התובעת ולתת פרוגנוזה של מחלתה. הנתבעים כותבים כי הם מודעים לחוסר הנעימות והנוחות בבדיקה אולם אין באמור די כדי למנוע מהם את זכותם להגנה מאלה ולבחינת מלוא הנתונים הרלוונטיים.
דיון
12. התובעת הגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית, וצרפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית.
13. במסגרת פרק י"א לתקנות סדר הדין האזרחי, פרק העוסק במומחים, קובעת תקנה 128(א), בין השאר -
"
(א) הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו ....דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו...."