1. בין הצדדים התנהל תיק רב מימדים שבו נשמעו עדים רבים. התביעה בתיק העיקרי הוגשה על ידי המבקש בשנת 2004, הוגשה תביעה שכנגד. בשלב האחרון של התיק, דהיינו: אחרי שהוגשו הסיכומים ופסק הדין היה בעיצומו של כתיבתו, הוגשה על ידי המבקש בקשה דחופה בכתב למתן צו מניעה זמני, שהוגשה ביום 14.11.07, ובה עתר המבקש לאסור על משיב 1 לעשות כל העולה בחברת פסגת גאולה (2000) בע"מ.
2. הצורך בבקשה הדחופה, דווקא בעיקרי הנ"ל, הוסבר בבקשה בנימוק זה: ביום 13.11.07 (יום לפני הגשת הבקשה) אישר בית משפט של פשיטת רגל (כב' השופט יוסף שפירא) את ההתמחרות בין הצדדים, באופן שהמשיב 1 ירכוש את מניותיו של המבקש, וכי אין מקום לעכב את מתן ההחלטה בבקשה לאישור מכירת המניות. בתום הדין הנ"ל, ביקש עו"ד קידנר, ב"כ המבקש, כי ההחלטה תעוכב "על מנת לפנות לכב' השופט דרורי בזירוז מתן פס"ד בתיק". כב' השופט שפירא, בהחלטה שניתנה על אתר, ביום ג' כסלו תשס"ח (13.11.07), שבה נאעמר:
ביצוע ההחלטה מהיום יעוכב למשך 3 ימים על מנת לאפשר לעו"ד קידנר לברר מה הצפי לקבלות פסק הדין בתיק הנ""ל".
3. בדיון - במעמד צד אחד - שהיה בפניי ביום 14.11.07 - אמר ב"כ המבקש, עו"ד קידנר, את הדברים הבאים לפרוטוקול בית המשפט (עמ' 1, שורות 15-5):
4. לאחר דברי ב"כ המבקש, ניתנה על ידי החלטה ביום ד' כסלו תשס"ח (14.11.07), בב"א זו (עמ' 2-1 לפרוטוקול):
5. בנוסף להחלטה האמורה, חתמתי באותו יום ד' כסלו תשס"ח (14.11.07) על וסח צו המניעה הארעי, כפי שהוכן על ידי עו"ד קידנר (כמקובל), שזה לשונו:
"לאחר ששמעתי את הבקשה ועיינתי בבקשת המבקש, בתצהיר ובמסמכים שצורפו לה, ושוכנעתי כי מן הדין לדון בה במעמד צד אחד, הריני אוסר בזאת על המשיב 1 ו/או כל אחד או אחרים הפועלים מטעמו או בשמו ו/או עבורו לבצע בעצמו /ואו באמצעות מי מטעמו כל פעולה בחברת פסגת גאולה (2000) בע"מ ח.פ. 51-630121451 (להלן: "החברה") לרבות התקשרות בהסכמים עם צדדים שלישיים ו/או מכירת נכסים ו/או קבלת החלטות בחברה ו/או הוצאת כספים מקופת החברה וזאת עד למתן פסק הדין בתביעה שהוגשה בתיק אזרחי 6095/04.
הצו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליכים בתובענה העיקרית או עד שישונה ע"י בית משפט זה".
6. ב"כ המשיב, עו"ד גבל, פנה מיידית ביום 15.11.07 לבית משפט בתגובה על הבקשה לענין צו מניעה זמני ובאותו מסמך ביק שגם לבטל את הצו הארעי האמור.
7.
8.
9. בהחלטתי מיום יז כסלו תשס"ח (27.11.07) הבהרתי כי הצו הארעי שניתן על ידי ביום 14.11.07 אנו תקף יותר בשל פסק הדין שניתן בתיק העיקרי ביום 26.11.07, שכן "משניתן פסק הדין אין תוקף יותר לצו הארעי" (פיסקה 8 סיפא להחלטתי הנ"ל).
10. בהמשך ההחלטה איפשרתי לב"כ הצדדים להגיש, בכתב, את עמדתם ביחס לחיוב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (ראה: פיסקאות 12-9 להחלטה מיום יז כסלו תשס"ח (27.11.07) עמ' 4 לפרוטוקול.
11. עו"ד גבל, ב"כ המשיבים, טען בתגובה, מיום 29.11.07, כי עצם הגשת הבקשה של המבקש הייתה הליך שננקט בחוסר נקיון כפיים, תוך הסתרת העובדות הכרוכות בהתמחרות ובמיוחד החלטת בית המשפט העליון (השופט גרוניס) שקבע ההתמחרות תבוצע ללא קשר לפסק הדין שיינתן בת.א. 6095/04 (פסק הדין, ניתן, על ידי, כאמור, ביום 6.11.07). עו"ד גבל מדגיש, במסמך שהגיש, כי ב"כ המבקש ניסה לעשות שימוש בצו המניעה הזמני (ליתר דיוק הצו הארעי) שנתתי ביום 1411.07, כולל בקשה שהוגשה ל"פתוח" מחדש את ההתמחרות. ככל שהדבר נוגע לגובה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, מציין ב"כ המשיבים, עו"ד גבל, כי טרם סיכם עם מרשיו את שכר טרחתו, ולכן אינו יכול להמציא את ההסכם בינו לבין לקוחותיו (מסמך שניתן להגישו לבית משפט על פי הנחיית הנשיא ברק שפורסמה בפ"ד נא(1), עמ' 1; אישרתי להמציא לי מסמך זה, בהחלטתי מיום 27.11.07, פיסקה 10). לכן, בקשת עו"ד גבל היא כי אשקול את החיוב בהוצאות, לא רק כפונקציה של העבודה המועטת, יחסית, אשר בקשת צו המניעה גרמה, אלא גם להביע את מורת הרוח של בית המשפט מעצם הבקשה, תוכנה והשימוש שנעשה בצו (ראה: סעיף 7 למסמך שהגיש עו"ד גבל ביום 29.11.07).
12. עו"ד קידנר, בתגובתו מיום 3.12.07 מסביר כי לא הגיש ביחד עם בקשתו מיום 14.11.07, מסמכים מלאים, כולל החלטות בתי משפט כד שלא יואשם בכך שהוא מנסה, בדלת האחורית, "להגניב" מסמכים לבית משפט, לאחר הגשת הסיכומים.
13. עו"ד קידנר גם מסביר כי הצווים שניתנו על ידי בית משפט היו מעבר למה שביקש, וכי מטרת הבקשה היתה "למנוע נזקים העלולים להיגרם למבקש לאחר שהמניות יועברו על ידי המפרק לידי משיב 1" (סעיף 2(ב) לתשובת המבקש לתגובת המשיבים). לטענת עו"ד קידנר, לא ראה טעם להתייחס להחלטת השופט גרוניס, שכן לא ביקש "סעד אשר בגינו התבקש כב' בית המשפט ליתן סעד זמני אשר במהותו הינו עיכוב ההתמחרות עצמה והחלטת כב' השופט שפירא" (סעיף 2(ז) למסמך שהגיש עו"ד קידנר).
14. כב' המבקש מסביר כי הייתה הצדקה לבקשת צו ארעי, כדי להגן על זכויות המבקש, אם היה זוכה בתביעתו לאחר העברת המניות למשיב 1.
15. לדעת ב"כ המבקש אין הצקה לחייב את מרשו בהוצאות, שכן אין מדובר בבקשת סרק, ואילו המסמך שהגישו המשיבים לביטול הצו היה מיותר, שכן הצו הארעי פקע אוטומטית עם מתן פסק הדין בתיק עיקרי (סעיף 7 למסמך של עו"ד קידנר).
16. את סיום תגובתו "מקדיש" עו"ד קידנר לחשבון אישי עם עו"ד גבל, ולענין זה הוא אף מצטט מכתב שנכתב ע"י עו"ד גבל (שאינו בפניי. הסגנון בקטע זה של המסמך של עו"ד קידנר - הוא חריף, וכנראה, משקף מצב שבו המתח בין עורכי הדין. חבל שכך הוא המצב. אם התיק היה נמשך בפניי הייתי מזמן את עורכי הדין לפגישה בלשכתי ליישוב ההדורים. אני מוכן לעשות כן, גם כאשר החלטתי זו מסיימת, לכל הדעות, את מעורבותי בתיק העיקרי ובתיק בש"א זה.
17. כדי שלא להחריף יתר על המידה את האוירה, החלטתי שלא יהיה זה רצוי, לאור האמור בפיסקה הקודמת, ליתן החלטה מפורטת ובו התייחסות לכל טענה וטענה של ב"כ הצדדים. די אם אומר כי על אף שיש ממש בחלק מטענותיו של עו"ד קידנר, עדיין נשאר בעינו הכלל הרגיל לפיו הזוכה בדין, זכאי לקבל מן הצד שכנגד כיסוי הולם של הוצאותיו המשפטיות. מאידך גיסא, לא מדובר בהליך אורך, ולמעשה, לא היה כאן הליך דו-צדדי, אלא הגשת מסמכים שכל אחד מעורכי הדין הכינם במשרדו, בזמנו החופשי, ללא הלחץ של דיון משפטי פנים אל פנים. אוסיף, כי על אף הרמז שבסיום דברי עו"ד ג'בל, כאילו מן הראוי שאביע את מורת רוחי בדרך של הטלת הוצאות גבוהות על המבקש, הגעתי למסקנה כי אין זה המקום והזמן לעשות כן.
18. לאחר ששקלתי את כל הנתונים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים אני מחליט כי המבקש ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.