אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 60682/04

החלטה בתיק א 60682/04

תאריך פרסום : 13/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60682-04
24/05/2005
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
בנק לאומי (סניף שטמפפר)
הנתבע:
בכר סולטנה מלכה
החלטה

בפני בקשה  למחיקת התביעה על הסף ולחלופין, בקשה למחיקת כותרת (בש"א 190459/04; להלן - הבקשה).

1.         התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ, הגיש נגד הנתבעת ביום 19.9.04 כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 49,525 ש"ח. כתב התביעה מתייחס ליתרת חוב בחשבון חברה בשם סביה בע"מ. יצחק בכר ז"ל, בעלה המנוח של הנתבעת (להלן - המנוח), היה ערב לחשבונה של החברה. ביום 31.12.00 ניתן פסק דין המחייב את עזבון המנוח לשלם לבנק את סכום בתביעה והתביעה דנן נגד הנתבעת, היא בגין היותה יורשת יחידה ובלעדית של המנוח.

2.         השאלה הראשונה שיש לדון בה היא, האם חוב שנוצר כתוצאה מערבות המנוח לפני פטירתו, מחייב את העיזבון או את יורשיו.

המבקשת טוענת, שכתב הערבות הוא התחייבות אישית של המנוח כלפי המשיב. התחייבות זו איננה מועברת בירושה ולא ניתן "להעבירה" אל המבקשת, על דרך הירושה. מקום בו נפטר המנוח טרם מימוש ערבותו, פקעה הערבות ובטלה ולא ניתן לתבוע את יורשי המנוח בשל אותה ערבות. המבקשת סמכה טענה זו בשני פסקי דין : ת.א (ת"א) 48807/03 נתור נ' וייס, ת.א (מחוזי-ב"ש) 337/92 בנק הפועלים נ' צור פנחס (לא פורסמו).

מנגד טוען המשיב, כי יש לאבחן את פסקי הדין הנ"ל, בהם דובר על חיוב שנוצר לאחר פטירת הערב, מהמקרה דנן, בו התביעה הוגשה בגין חוב שנוצר טרם פטירת המנוח. 

לאחר שעיינתי בפסקי הדין, בטענות הצדדים וסיכומיהם, אני מקבל את טענת המשיב  לפיה, חוב שנוצר טרם פטירתו של ערב, מחייב את העיזבון.

פרופ' ש' שילה מציין בספרו "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה - 1965" (חלק א'), כי "למרות שתיקת חוק הערבות תשכ"ז -1967, הערבות איננה פוקעת עם מות הערב; יחד עם זאת, גם הזכות להודיע על הפסקת הערבות בתנאים מסוימים עוברת ליורש". (עמ' 42).

בפסק הדין בעניין בנק הפועלים נ' צור פנחס, אותו הביאה המבקשת, נקבע במפורש "... אינטרס ההסתמכות של הנושה על הערבות אינו משתרע על התקופה שלאחר מותו של הערב. משנוצר החיוב לאחר שנחתמה הערבות, ובחייו של הערב, ממשיך החיוב להתקיים גם לאחר מותו ונכסי העיזבון הופכים "ערבים" לערבות זאת. אולם חיוב שנוצר לאחר מותו  שוב אינו נופל ברשתה של הערבות". (סעיף 13 סיפא לפסק הדין).

עוד יצויין, שפסק הדין בעניין נתור נ' וייס, מתייחס לחובות שנוצרו זמן רב לאחר פטירת הערב ולא לחובות שנוצרו בחייו של הערב כבמקרה זה.

לאור האמור נראה, שכל עוד החוב נוצר לפני פטירת הערב, ממשיך החוב להתקיים ונכסי העיזבון הופכים "ערבים" לחוב זה. מאחר ובעניין שלפנינו אין תביעה לחובות שנוצרו לאחר פטירת המנוח, אין צורך להתייחס לאפשרות זו.

3.         השאלה השנייה שיש לדון בה היא, האם כתב התביעה מגלה עילה לכאורה, נגד יורשת המנוח.

המבקשת טוענת כי מאחר וכתב התביעה אינו מפרט עובדה או טענה המצביעה, כי המבקשת קיבלה כספים כלשהם מעיזבונו של המנוח ואינו מפרט מה קיבלה המבקשת מעיזבונו של המנוח, אין הוא מגלה כל עילת תביעה נגדה, כיורשת.

בעת פטירת המנוח בשנת 1999, פורסמה מודעה בדבר הגשת בקשה למתן צו ירושה כדין, ועל המשיב היה להגיש תביעותיו באותה השנה ואין הוא יכול "להיזכר" חמש שנים לאחר פטירת המנוח. התובע לא גילה דעתו, כי ברצונו לקבל דבר מכספי העיזבון ולא עשה דבר על מנת לבוא בדברים ולתבוע את עיזבונו של המנוח.

בסעיף 5 (הראשון) לכתב התביעה נאמר, כי "בהתאם להוראות פרק שישי, סימנים ה' ו- ו' לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, אחראים היורשים אשר לא הזמינו את נושי המנוח, לתשלום חובות העזבון".

בסעיף 123 לחוק הירושה נקבע, שהיורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם ובסעיף 128 לחוק נקבע, שאם חולק העיזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון. עוד נקבע בסעיף 128(ב) לחוק הירושה, שהוכחת שוויו של העיזבון או של מה שיורש קיבל מן העיזבון - על היורש.

לאור האמור בכתב התביעה (ובתגובת המשיב, המבהירה את עילת התביעה), התובע מסתמך בתביעתו על עילת התביעה שבסעיף 128 לחוק הירושה. הטענה הנטענת כלפי המבקשת היא, שלא קיימה את הוראות חוק הירושה לגבי סילוק חובות העיזבון וחלוקת העיזבון.

עוד יצויין, שהחלטה בבקשה לסילוק תביעה על הסף, מתבססת על האמור בכתב התביעה ולא על האמור בבקשה (הכוללת טענות עובדתיות, אך אינה נתמכת בתצהיר) ולא ניתן להתייחס לטענות עובדתיות המפורטות בה ולטענות חדשות שהועלו בתשובה לתגובה.

3.         מאידך, אני מקבל את הטענה, שהתביעה אינה כשרה להתברר ב"סדר דין מקוצר" ויש להורות על מחיקת הכותרת.

אין מדובר בתביעה "מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא" (תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984), אלא בעילת תביעה הנשענת על הוראת סעיף 128 לחוק הירושה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ