בפני בקשה למתן צו איסור פרסום, אודות ההליך המתנהל במסגרת תיק זה, ועל כל הקשור בהליך זה, למשך כל התנהלות ההליך המשפטי ואף לאחר מתן פסק הדין.
רקע
תביעה זו הוגשה על ידי המשיבה, אשר הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי עיצוב תעשייתי ותכנון, המתמחה בעיקר בעיצוב ובתכנון מכשירים אלקטרוניים, על רקע סכסוך כספי אשר נתגלע בינה לבין המבקש. לטענת המשיבה, המבקש חב לה את שכר טרחתה בסך של 232,732 ש"ח בעבור שירותי עיצוב אשר העניקה לו בקשר לשני מכשירים אשר הינם פרי המצאתו ויוזמתו של המבקש (להלן:
"המכשירים").
ביום 17.12.07 הגיש המבקש בקשה זו, למתן צו איסור פרסום, בטענה שקיימת סכנה לחשיפת סודות המסחריים.
ביום 27.12.08 , כסעד זמני, ניתן על ידי צו איסור פרסום זמני, עד לקבלת עמדת הצד שכנגד, ושקילת עמדות שני הצדדים.
טענות המבקש
לטענת המבקש, הוא הגיש בקשה זו, על מנת שיוכל להתגונן כראוי מפני התביעה ללא כל חשש כי יפגע מקור פרנסתו בשל חשיפת סודות מסחריים ועסקיים, הפרת הסכמים אשר נחתמו על ידי החברה בה הוא עובד ואשר יש לו בה מניות - חברת סינוגה מדיקל בע"מ (שתיקרא להלן:
"סינוגה").
לטענת המבקש, מזה כארבע שנים הוא משקיע, באמצעות סינוגה, משאבים רבים בפיתוח מוצרים רפואיים ייחודיים עתירי טכנולוגיה, ראשונים מסוגם בעולם, ואשר בגינם רשם פטנטים ברחבי העולם.
התביעה דנן, אשר הוגשה כנגד המבקש עצמו, אולם לטענתו, פעילותו נשוא התביעה הינה במסגרת עבודתו בסינוגה, ולפיכך בירור הפלוגתאות נשוא התביעה קשור בקשר הדוק לפעילות חברת סינוגה.
על הנתבע ועל סינוגה, מוטלת חובה לשמור על סודותיה המסחריים והטכנולוגים, וכן על קשריה העסקיים של סינוגה, כלפי בעלי מניותיה וכלפי תאגידים בינלאומיים עמם התקשרה בהסכמים.
לטענת המבקש, סינוגה התקשרה בהסכמי סודיות לפיהם מוטלת חובת הסודיות, בין היתר, על הטכנולוגיה ועל הסודות המסחריים אשר מפתחת סינוגה, זהות התאגידים ומהות ההתקשרות עמם.
המבקש מביע חשש, כי ניהול הליך התביעה דנן, תוך חשיפת קשריה העסקיים של סינוגה, הטכנולוגיה הייחודית שהיא מפתחת ופרטים הקשורים בסודותיה המסחריים, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לסינוגה, לבעלי המניות, לנתבע ולפרנסת עובדיה וקבלני המשנה העובדים עם החברה.
בנוסף, לטענת המבקש, עלולה סינוגה להיחשף לתביעות צד ג' ע"י אותן חברות, ועמל של שנים ומשאבים כספיים רבים, עלול לרדת לטמיון.
לאור כל האמור לעיל, סבור המבקש כי יש ליתן צו איסור פרסום על הליך זה.
טענות המשיבה
המשיבה מפנה לסעיף 3
לחוק יסוד: השפיטה וסעיף 68(א) ל
חוק בתי המשפט [נוסח משולב],
התשמ"ד - 1984 (להלן:
"החוק"), המעגנים, לטענתה, את העיקרון לפיו על ההליך המשפטי להתנהל בפומבי.
לטענת המשיבה, בעל דין המבקש לאסור על פרסום הדיון, חייב להוכיח, כי עקרון זה נסוג בפני אחד היוצאים מן הכלל המפורטים בסעיף 68 (ב) של החוק.
לטענת המשיבה, הבקשה הינה כללית וסתמית, שכן המבקש לא ציין בתצהירו ובבקשה מהו אותו סוד מסחרי אשר לטענתו עומד להיחשף אם ההליך המשפטי יהיה גלוי.
המשיבה מפנה לסעיף 4(א) לתצהירו של המבקש, בו הוא טוען כי המצאתו האחרונה תוארה כ"המצאה מהפכנית" בעיתונות, איך אינו מציין מהי אותה המצאה ואינו מסביר כיצד הדיון בתביעה דנן, הדנה בשכר טרחתה של המשיבה, עשוי או עלול לפגוע בהמצאתו המהפכנית. יתר על כן, טוענת המשיבה, המבקש עצמו כתב במפורש כי הוא הגן על המצאותיו על ידי רישום פטנטים, כך שאין כל חשש כי המשיבה תגלה סוד מסחרי כלשהו.
לטענת המשיבה, המחוקק התיר לבית המשפט לשקול האם לאסור פרסום דיונים המתנהלים בפניו מחשש לגילוי "סודות מסחריים" במקרים בהם אותו סוד מסחרי עומד במרכז המחלוקת שבין הצדדים ולא במקרה כגון המקרה דנן, בו מדובר לתביעת שכר טרחה. מדובר במחלוקת עובדתית, כך לטענת המשיבה, שאינה מתייחסת כלל וכלל לסוד המסחרי.
לטענת המשיבה, הסוד המסחרי של המכשירים אינו בצד הצורני שלהם, אשר בגין עיצובו הוגשה התביעה דנן, אלא בטכנולוגיה הממוחשבת שלהם ורשימת ה"אלגוריתמים" החסויה אשר נמצאת בידי המבקש עצמו ומוגנת על ידי רישום פטנטים. המשיבה מציינת בהקשר זה כי ממילא כל רישום פטנט מפורסם וידוע לכל ואסור לאחרים להשתמש בו ללא רשות המבקש.