אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 60372/06

החלטה בתיק א 60372/06

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60372-06,152401-07
26/07/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. עיריית תל-אביב - יפו (נתבע/ מבקש)
2. ועד הבית רחוב אורי לסר 8 תל-אביב (נתבע)
3. ועד הבית רחוב אורי לסר 10 תל-אביב (נתבע)
4. ועד הבית רחוב אורי לסר 12 תל-אביב (נתבע)
5. ועד הבית רחוב אורי לסר 14 תל-אביב (נתבע)

עו"ד ח. קליר
הנתבע:
ברל שור (תובע/ משיב)
עו"ד ד. שור
החלטה

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות ו/או מעשה בית דין ו/או העדר סמכות עניינית.

1.      הצדדים בהליך זה אינם זרים זה לזה. ביום 11.1.2004 הגיש התובע בהליך זה (להלן: "המשיב") תביעה כנגד הנתבעת 1 (להלן : " המבקשת") ונתבעים נוספים בגין נזקים שנגרמו לנכס המצוי בבעלותו ברחוב אורי 14 בתל - אביב (להלן: "הנכס"). לטענתו, כתוצאה מסדרה של הצפות, שהראשונה בהן אירעה ביום 27.11.1994 נגרמו לנכס נזקים המונעים את השימוש בו (להלן: " התביעה הראשונה"). במסגרת התביעה הראשונה עתרה המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות או שיהוי. ביום 24.5.2006 הורתה כבוד השופטת אברהמי על מחיקת התביעה וקבעה כי "כתב התביעה במתכונתו הנוכחית אינו עומד בדרישות הדין (ר' תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). מועדי קרות אירוע הנזק הינם בגדר עובדות המצריכות פירוט, והעדרן מכתב התביעה, כמו גם מתצהיר המשיב בבקשה למתן פרטים נוספים, פוגע בזכותם הלגיטימית של המבקשים להתגונן כראוי מפני התביעה". כתב התביעה תוקן והוגש בשנית ביום 1.11.2006 (להלן: " התביעה הנוכחית").

כאמור, המבקשת עותרת לסילוק התביעה הנוכחית מחמת התיישנות, קיומו של מעשה בית דין ביחס לקביעות בית המשפט בתביעה הראשונה, והעדרה של סמכות עניינית ליתן צווי עשה ו/או להורות על פטור מארנונה. הטענות תידונה כסדרן.

התיישנות

2.      לטענת המבקשת, מתבססת התביעה על אירועים שהתרחשו עוד בשנת 1994. לטענתה, כתב התביעה איננו כולל פירוט של הנזק ביחס לאירועים השונים ומועד התרחשותם ומשכך יש להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

מנגד, טוען המשיב, כי המדובר באירועים חוזרים ונשנים הקשורים זה בזה וכי בהמשך ההליך תובאנה ראיות באשר להיקפן ואופיין של ההצפות. 

כאשר בית המשפט דן בטענת מחיקה או דחייה על הסף, אין הוא מקיים משפט זוטא בו הוא שומע ראיות לשאלה זו שכן באם בירור הטענה מצריך שמיעת ראיות אין מקום למחיקה על הסף ובית המשפט ידון בסוגיה במסגרת שמיעת התיק העיקרי ובירור טענות ההגנה האחרות.

כאשר בית המשפט דן בטענה בשלב המקדמי של מחיקה על הסף חי הוא לצורך עניין זה מפי כתבי הטענות ועל פיהם יקום ויפול דבר. בית המשפט ימחוק תביעה על הסף רק אם יגיע למסקנה כי גם אם יוכח הנטען בכתב התביעה ועל אף האמור בו לא יהיה זכאי התובע לסעד המבוקש.

בענייננו, כלל המשיב בכתב התביעה הנוכחי פירוט של מספר הצפות שאירעו לאורך השנים (ראו סעיף 11 לכתב התביעה) .

בשלב זה של הדיון אין בידי להכריע מהו הנזק שנגרם כתוצאה מכל הצפה והצפה. הסוגיה תתברר בהליך לעיצומו. לאור האמור אין מקום לקיים דיון בטענת ההתיישנות בשלב זה של הדיון, הבקשה בעניין זה נדחית בשלב זה, למבקשת שמורה הזכות לשוב ולהעלות את הטענה בהמשך ההליכים.

  1. מעשה בית דין

טוענת המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין שנוצר בהליכים שההתנהלו במסגרת התביעה הראשונה. 

לטענתה, קבע בית המשפט בתביעה הראשונה כי התביעה בהתייחס לנזקים שאירעו כתוצאה מן ההצפה בשנת 1994  התיישנה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בכתב התביעה הנוכחי מציין התובע כי לא ניתן להפריד בין הנזקים שאירעו כתוצאה מן ההצפה בשנת 1994 לבין הנזקים שאירעו בעקבות ההצפות המאוחרות.

המשיב מתנגד לבקשה.

4.         תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:" התקנות"), 

קובעת כי בית המשפט רשאי, בעל עת, לדחות תובענה על הסף מחמת מעשה בית-   דין."כלל מעשה בית-דין (res judicata)  מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי 'קרבה משפטית' עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק דין". (נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).

לדוקטורינת "מעשה בית-דין" שתי פנים - הפן האחד - השתק עילה והפן האחר - השתק פלוגתא.

את כלל השתק העילה באר הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב   (2) 561, 583: "כידוע, תורת ה- res judicata של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".
באשר לכלל של השתק פלוגתא נקבע בפסק הדין קלוז'נר הנ"ל, בעמ' 584:"... הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ