החלטה בתיק א 60302/07

1.                   לפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעות (להלן: "המבקשות") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה")  מיום 20.6.07.

העובדות בקצרה

2.                   התובע, יליד 1968 (להלן: "המשיב") נפגע בשתי תאונות דרכים ביום מיום 14.7.05 ומיום 31.7.06 בגינה הגיש תביעה לפצותו.

3.                   ועדה רפואית מיום 20.6.07 קבעה למשיב נכות רפואית בשיעור 20% בגין התאונה מיום 14.7.05, בקובעה כי מחצית מנכות זו יש לייחס למצב קודם. הווה אומר למשיב נקבעו 10% נכות צמיתה בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני בצורה קלה, בשל  התאונה האמורה.

הבאת ראיות לסתור

4.                   לטענת המבקשות,  טעתה הוועדה הרפואית בכך שפסקה את נכותו של המשיב בלא שעמד בפניה מלוא המידע בגין מצבו הרפואי של המשיב עובר לתאונה, ובפרט מלוא המידע בגין פגיעות קודמות שנגרמו למשיב  בגין  7 תאונות דרכים נוספות.

5.                   מפרטות המבקשות וטוענות כי קיימים מסמכים רפואיים מעברו של התובע מהם עולה  כי התובע היה מעורב, מעבר לתאונות הדרכים בהן עוסקת תובענה זו, ב- 9 תאונות דרכים נוספות, כאשר על פי פרוטוקול הועדה הרפואית עמדו בפניה מסמכים  מתיקי נכות מעבודה קודמים, בגין תאונות עבודה מיום28.11.02 ומיום 26.3.01 בלבד.

6.                   לטענתן, שגתה הועדה הרפואית בהחלטתה שכן בדיקת התיעוד הרפואי של המשיב מעלה כי היה מעורב בשורה של תאונות דרכים נוספות כמפורט לעיל ואף ישנם  ממצאים רפואיים מעברו של התובע שזכרם לא בא בפרוטוקול הוועדה ולכן סבירה המסקנה כי  הוועדה לא הייתה מודעת להם.

7.                   ממשיכות  המבקשות וטוענות כי לאור הבעיות הרפואיות  האורטופדיות הרבות מהן סובל המשיב ותלונותיו החוזרות ונשנות בנוגע לכאבים בגב התחתון וכאבים בצווארו, לא מן הנמנע כי בעיות אלה גורמות להגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני וייתכן כי לו הייתה  נותנת הוועדה את דעתה לתלונות ומסמכים אלה, הרי שהייתה מייחסת נכות בשיעור גבוה יותר לעברו.

8.                   המשיב  מתנגד לבקשה.

המשיב טוען כי עפ"י פרוטוקול הוועדה, עמד בפניה תיעוד רפואי נוסף  אשר לא בא לכדי ביטוי  במסמכים הרפואיים שצוינו על ידה. לדבריו, הוועדה הרפואית  שקלה את עניינו, נתנה דעתה למצבו הרפואי  עובר לתאונה  ובעקבותיה נימקה את החלטה כדבעי.

לטענתו, בפני הוועדה עמדו שני תיקי נכות מעבודה קודמים בגין 2 תאונות בעבר,  בהם לא נקבעה נכות רפואית ועל אף שלא נקבעה נכות בשני תיקים אלו, החליטה הועדה להפחית  את הנכות בכדי מחצית. מכאן למד המשיב  שבפני הוועדה  עמד תיעוד רפואי נוסף  שלא בא זכרו ברישום  המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה  ובגינו הופחתה  הנכות בכדי מחצית.

המשיב מוסיף וטוען שגם בהנחה שהתיעוד אשר צורף לבקשה לא עמד בפני הועדה, עדיין לא הוכח ע"י הנתבעות שהיה בו לבטח בכדי לשנות את החלטת הוועדה. 

דיון

9.                   בפסקי הדין המנחים, אשר ניתנו בעניין בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505 ובעניין בר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט (4) 839, קבע בית המשפט העליון, כי היתר להביא ראיות לסתור קביעת מל"ל  ינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקווים כללים הצביע על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר:

א.      טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית;

ב.      טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

בין היתר נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו ( רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי, תקדין עליון 94(3) 847).

כן נקבע, כי נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

ככלל, אין להתיר הבאת ראיות לסתור אלא על דרך הצמצום, ואולם מבין המקרים המצדיקים הבאת ראיות לסתור ניתן למצוא גם את המקרים שבהם הבירור הרפואי לצורך קביעת הנכות לא היה מלא, או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו ( ת"א 449/98 (מחוזי-חיפה) , בש"א 16299/00 יצחק כהן נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם); רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' פלבינסקי חיים , דינים עליון לו 770).          

אין המצב כך במקרה דנן.

ומן הכלל אל הפרט