החלטה בתיק א 60231/04

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 10/01/05 בהעדר הופעה מטעם הנתבעים.

הנתבע 2 הגיש תצהיר בתמיכה לבקשת הביטול ובו טען, כי לא התעלמו מההליכים בבית המשפט וכן נטען ,כי הרמת המסך המבוקשת כנגד הנתבע 2 בעצמו, לא תצלח מאחר ובעת ביצוע ויישום ההתקשרות הוא לא פעל בכוונת מרמה ולא ידע כי החברה תקרוס.

עוד צוין באותו תצהיר, כי ההסכם עם התובעת נחתם ביום 18.7.03 ואילו החברה קרסה כשנה לאחר מכן וכל זאת בעת שהוראת הקבע לטובת הנתבעת לא נפרעה רק ביום 10.6.04.

לבסוף צוין באותו תצהיר, כי הנתבע 2 הודיע לתובעת כי הוא מעוניין להשיב לידיה את המכשירים הסלולאריים וכן את המכשיר הנייד לצמצם את הנזקים, אולם הוא לא זכה בתשובה כלשהי.

ב"כ הנתבעים הגיש תצהיר אף הוא בתמיכה לבקשת הביטול ובו הצהיר, כי דובר בהזמנה לדיון באמצעות הפקסימיליה וכי הוא לא קיבל העתק מהזמנה זו, וגם לו היה מקבל הזמנה, היה פועל על מנת לדחות את מועד הדיון בהסכמה מאחר ונקבעו לו דיונים נוספים לאותו יום ולאחריהם היה לו אירוע משפחתי.

ב"כ הנתבעים הזכיר בנוסף, כי לא נתנה החלטה בהמשך לבקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף ולהעביר  את הדיון לבית משפט השלום בבית שמש, ומסיבה זו לא הוגש כתב הגנה לתיק.

כמו כן נטען, כי עיון מדוקדק בהסכם ובנספחים אשר צורפו לכתב התביעה ניתן לראות, כי לא קיימת בו תניית שיפוט על פיה מוסמך בית משפט הנכבד לדון בכתב התביעה.

ב"כ הנתבעים מפנה לפסק דין של כב' השופט שיינמן מבית משפט זה, וטען כי רק לאחר שנדונה הבקשה לדחייה על הסף מחוסר סמכות מקומית לגוף העניין ובהשתתפות שני הצדדים, נדונה כל בקשה אחרת.

ב"כ התובעת הגיש תגובה לבקשה לביטול פסק הדין ובה טען, כי בפסק הדין עצמו נקבע ע"י בית המשפט הנכבד, כי בהעדר כתב הגנה ולא רק מהנימוק של העדר התייצבות לדיון, ניתן פסק הדין כנגד הנתבעים.

בנוסף לכך נטען ע"י ב"כ התובעת, כי בהעדר החלטה בבקשה לדחייה על הסף והארכת המועד, היה על הנתבעים להגיש את כתב הגנתם במועד שנקבע.

בנוסף לכך נטען בתגובת ב"כ התובעת טענות לגופו של עניין וכי אין חולק כי בוצעה מסירה של התביעה לידי הנתבעים, אולם לא הוגש כתב הגנה כנדרש.

כמו כן נטען, כי הנתבעים לא הצביעו על סיכויי הצלחה של ממש וכל זאת כאשר הנתבע 2 הגיש תצהיר על דרך של הפנייה בתמיכה לבקשה לדחייה על הסף.

דיון

עם הגשת בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף ו/או להעברת הדיון, לא הועברה הבקשה ללשכת הח"מ לצורך מתן החלטה.

מדובר בבקשה מיום 28.11.04 ובהעדר החלטה היה על ב"כ הנתבעים לפנות לבית המשפט ולבקש להאריך את המועד לצורך הגשת כתב הגנה פעם נוספת וכן לבקש מתן החלטה בבקשה הנ"ל, שכן המועד שבו היה על הנתבעים להגיש את כתב הגנתם היה מועד אשר נקבע בחיקוק.

עיון בבקשת הנתבעים לדחיית התובענה ו/או להעברת הדיון מעלה, כי בבקשה עצמה טענות עובדתיות ואילו הנתבע 2 צירף תצהיר "בג"צי" פסול שבו הוא מצהיר כי המפורט בבקשה אמת. די בכך היה על מנת לדחות את הבקשה הנ"ל על הסף מבלי לבקש את תגובת התובעת ומבלי לקבוע דיון מיוחד במעמד הצדדים במסגרת אותה בקשה.

כמו כן יצוין, כי בוודאי שלא היה מקום לדחות את התובענה על הסף מן הטעם של העדר סמכות מקומית שכן אין מקום לדחות תביעה בשל סיבה זו. בנוסף לכך, לו היה מתקיים דיון בעניין זה במעמד הצדדים, רשאי היה התובעת להציג מסמכים רלוונטיים נוספים לתיק במהלך חקירה נגדית ובדרך זו להמציא מסמכים שבהם התייחסות לתניית שיפוט מקומית.

טענות ההגנה אשר פורטו בתצהיר של הנתבע 2 אשר צורף בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, הינן קלושות ביותר ולא מפורטות ברמת הפירוט הנדרשת. כך למשל, לא צוין מתי הנתבע 2 הודיע לתובעת אודות השבת המכשירים הסלולאריים והציוד הנוסף. בתצהיר למעשה טענת הגנה יחידה, לפיה ההסכם עם התובעת נחתם ביום 18.7.03 ואילו הנתבעת קרסה כשנה לאחר מכן. היה מקום לציין באותו תצהיר פרטים נוספים, כאשר כתב התביעה מאוד מפורט ובו סעיפים רבים אשר מתייחסים ישירות לאחריותו האישית של הנתבע 2.

בהתייחס לנושא ההזמנה לדיון, אכן עולה מנתוני מחשב בית המשפט כי מדובר בזימון באמצעות מכשיר הפקסימיליה. זימון בדרך זו אינו מעוגן בתקנות סדרי הדין ועל כן, לו דובר במתן פסק דין על סמך העדר התייצבות אגב הזימון בלבד, היה מקום לבטל את פסק הדין לאלתר.

בענייננו לא כך המצב, שכן לא הוגש כתב הגנה ואין לקבל את הטענה לפיה לא נתנה החלטה בבקשה להעברת מיקום הדיון כמצב שבו מופטרים הנתבעים מהגשת כתב הגנה בתיק. ההלכות ידועות, כאשר אף ידוע כי בטרם מתן החלטה בבקשה למחיקת כותרת, כאשר מוארך מועד להגשת בקשת רשות להתגונן לתקופה מוגבלת, בטרם חלוף אותה תקופה, יש להגיש בקשה למתן רשות להתגונן, או לחילופין, בקשה נוספת להארכת המועד להגשת הבר"ל הנ"ל.