החלטה בתיק א 583/03

1.         שני התיקים שבפניי עוסקים בתובענות לביטול פסק הדין שניתן בבית משפט העליון בע"א 4682/92. בטרם אדון בטענות שבפניי אסקור בקצרה את ההליכים ועיקרי העובדות של תיק זה שמתגלגל בין הערכאות השונות כמעט עשור.

עיקרי העובדות

2.         בחודש אפריל 1936 ביקר בישראל המנוח, עזרא משה שעיה ז"ל (להלן: "עזרא") שהיה תושב ואזרח עירק. בביקורו זה בישראל נרשמו על שמו 140 מניות בכורה מתוך 500 מניות בכורה של חברת בית טלטש בע"מ (להלן: "החברה"). שאר מניות הבכורה בחברה הוחזקו על ידי ארבעה אנשים: חפץ שמואל ז"ל (עזבון אישתו הוא התובע 1 בתיק אזרחי 583/03, להלן: "חפץ"); קוטיק ליאון ז"ל (שעזבון אישתו הוא התובע 2 בתיק אזרחי 583/03, להלן: "קוטיק"); זומר ריכרד ואדרי חיים (שעזבונו הוא התובע 3 בתיק אזרחי 583/03, להלן: "אדרי").

            המנוח עזרא שעיה ז"ל שב לעירק ובשנת 1968 נפטר. בנו סלים שעיה ז"ל (שעזבונו הוא הנתבע 1, להלן: "סלים") עלה לישראל בשנת 1971 והחל לתור אחר נכסי אביו.

3.         בשנת 1985 התברר לסלים כי מניות הבכורה שנרכשו על ידי אביו אינן רשומות עוד על שמו. התברר כי בשנת 1951 נרשם שינוי מבנה הון המניות של החברה ונוספו עוד 500 מניות בכורה כך שחלקו של עזרא התדלדל ובמקום 140 מתוך 500 (28%), נותר עם 140 מתוך 1,000 (14%) (להלן: "הדילול"). ביום 5.11.53 נמכרו המניות הרשומות על שם עזרא במכירה פומבית למר שמעון בוטנויזר ז"ל (שעזבונו נמחק מרשימת הנתבעים בתיק אזרחי 583/03) (להלן: "המכירה"). לאחר מכן הועברו המניות ע"ש דינה חפץ ז"ל (אישתו של חפץ) לקוטיק, לגב' זומר אלזה ולאדרי. בשנת 1955 הועברו המניות לקופת החולים הכללית (בשמה היום שירותי בריאות כללית) ובשנת 1960 נרשמו המניות על שם אגודה שיתופית של עזרה וחסרון של עובדי קופת חולים (להלן: "האגודה") (לצורכי פסק דין זה אתייחס לחברה, לקופת החולים ולאגודה כבית טלטש).

4.         חשוב לציין כי בכל השנים שעד שובו של סלים לישראל נחשב עזרא, כנפקד בהתאם לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950.

5.         עם גילוי העובדות הנ"ל הגיש סלים לבית המשפט המחוזי בחיפה תובענה בת.א. 1084/86, כנגד בית טלטש, חפץ, קוטיק ואדרי. בתביעתו עתר להצהיר כי הינו זכאי ל-280 ממניות הבכורה ולחילופין לקבלת פיצוי כספי בגינן. בתביעתו המתוקנת טען גם כי דילול המניות  ומכירת המניות לבוטנויזר נעשו ללא ידיעתו וללא הסכמתו של עזרא וכי לא נתקבלה על ידו כל תמורה בגין פעולות אלו.

6.         בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע כי לא שוכנע שנפל פגם כלשהו בהליך דילול המניות או בהליך המכירה  לבוטנוייזר.

7.         על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון בע"א 4682/92. בית המשפט העליון החליט לצרף את האפוטרופסים לנכסי נפקדים כצד להליך (להלן: "האפוטרופוס"). כמו כן התיר לבית טלטש להגיש כראיה נוספת דף מספר הפרוטוקולים של החברה ממנו עולה לכאורה כי נתקבלה הסכמת האפוטרופוס למכירת המניות לבוטנוייזר.

8.         לבית המשפט העליון נשלחה הודעה מטעם האפוטרופוס ולפיה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים אין כל ידיעה לגבי המניות בחברה (סעיף 1 להודעה). כן נמסר כי " בתיק האפוטורופוס לנכסי נפקדים אין מסמך המאשר את האמור לעיל (קבלת אישור למכירת המניות לבוטנוייזר - ר.ס.) ו אף אין מסמך המצביע על תמורה שניתנה עבור העברת המניות, ואם היה קיים מסמך כזה, סביר להניח כי היה נמצא בתיק". בית המשפט הורה לאפוטרופוס לאפשר לבעלי הדין לעיין בתיק, אך גם מעיון זה לא נמצאו ראיות נוספות בנוגע למניות החברה שהיו רשומות על שם עזרא.

9.         בית המשפט העליון, בדעת רוב שנכתבה על ידי כב' השופט י. קדמי ובניגוד לדעתה החולקת של השופטת דורנר, קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי דילול המניות בטל, כי שיש לחשב את זכויותיו של עזרא כאילו החזיק 280 מתוך 1,000 המניות במועד המכירה. כן קבע כי מכירת המניות לבוטנוייזר בטלה וממילא מתבטלות עסקאות המכירה לקופת החולים ולאגודה. בית המשפט הצהיר כי לעזבון סלים 280 מניות בכורה בחברה (להלן: "פסק הדין בעליון").

10.        את פסק דינו השתית בת המשפט על מספר עובדות שנקבעו על ידו בפסק הדין ואשר יש בהן, כפי שאציג להלן, רלוונטיות לעניינו.

            א.         עזרא רכש את המניות ממר פיליפ מאיר ז"ל בשנת 1936.

            ב.         לעזרא לא ניתנה כל תמורה בעת דילול מניותיו בשנת 1949.

ג.          אין שמץ ראיה על תשלום תמורה כלשהי למאן דהוא בעקבות מכירת המניות לבוטנוייזר (עמ' 4 לפסק הדין פסקה (3)).

ד.         אין שמץ של ראיה על התמורה ששילמו הארבעה שקנו את המניות מבוטנויזר (עמ' 4 לפסק, פסקה (4)).

ה.         במכירת המניות לבוטנוייזר "פטרו" עצמם שאר בעלי המניות בחברה " מן הבעייתיות שהיתה כרוכה במעמד זה (של עזרא - ר.ס.) - "נפקד" בכל הקשור לפעילותה של החברה"

ו.          אין כל ראיה כי במהלכי הדילול והמכירה שותף האפוטרופוס (עמ' 5).

ז.          הרשום בספר הפרוטוקולים בדבר קבלת הסכמת האפוטרופוס הינו סתמי ואין ליתן לרישום זה כל נפקות (עמ' 13-12). להיפך הרישום מלמד על ידיעת בעלי המניות כי יש צורך בקבלת אישור האפוטרופוס.

ח.         לא נתקבלה כל הסכמה של האפוטרופוס. בהעדר ראיה על הסכמה יש לראות בפעולות שנעשו כאקט חד-צדדי של החברה ובעלי המניות בניגוד לחוק (עמ' 14).