1. לפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף מפאת חוסר יריבות ו/או העדר עילה.
2. תביעה זו עניינה ליקויי בניה נטענים בבנין מגורים ברחוב יוני נתניהו 16 בגבעת שמואל, המהווה חלק מפרוייקט מגורים יוקרתי המכונה "תאומי הפארק" בשכונת רמת הדר בעיר.
3. התביעה הוגשה כנגד המשיבה הפורמלית, שהינה חברת הבניה אשר הקימה ובנתה את הדירות בבנין, כמו גם כנגד המבקשת 1, אשר נטען, כי "
הינה חברה קבלנית אשר היתה אחראית לניהול ולביצוע הפרוייקט, בעלת המניות והמוציאה והמביאה בפועל אצל הנתבעת 1 (המשיבה הפורמלית - ר.נ.), בשמה ומטעמה", וכנגד המבקשת 2, אשר נטען, כי "
הינה בעלת מניות אצל הנתבעת 1 (המשיבה הפורמלית - ר.נ.)".
4. המבקשות טוענות, כי בינן לבין המשיבים או מי מהם לא קיימת התקשרות משפטית מסוג כלשהו, וכי הללו לא התחייבו כלפי המשיבים בהתחייבות כלשהי. הטענה היא, כי קיימת התקשרות חוזית בין המשיבים לבין המשיבה הפורמלית, אשר הינה אישיות משפטית נפרדת מהמבקשות באמצעות הסכמי מכר שנחתמו בינה לבין המשיבים 2-26. המבקשות מוסיפות וטוענות, כי באין דרישה ובהעדר בסיס כלשהו ל"הרמת מסך", אין בטענת המשיבים, בדבר היותן של המבקשות בעלות מניות במשיבה הפורמלית לכשעצמה, כדי להקים יריבות ועילת תביעה כנגדן.
5. זאת ועוד, המשיבה 1 טוענת כי לגביה לא הונחה תשתית עובדתית ו/או משפטית לעצם קיומה והסמכתה לשמש כצד בהליך המשפטי בו עסקינן, מכיוון שהמשיבים לא מילאו אחר הוראות תקנה 12 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המתייחסת ל"תובע בחזקת נציג".
6. המשיבים טוענים, כי המשיבה הפורמלית, כמו גם המבקשות, פעלו בבניית הבנין ביחד ולחוד, ולסירוגין, ולפיכך על כולן לשאת בנזקיהם. לטענתם, הטענות המועלות בכתב התביעה באשר לפעולות המשיבה הפורמלית והמבקשות בפרוייקט נשוא התביעה וכן הנספחים המצורפים לו, מעידים על יריבות ישירה וברורה בין המשיבים לבין המבקשותו לפיכך נושאות הן באחריות אישית כלפי המשיבים ולא בחבות מכוח הרמת מסך כפי שטוענות המבקשות בבקשתן.
7. אשר למשיבה 1 טוענים המשיבים, כי זו מוסמכת לשמש כצד בהליך משפטי זה, מכוח דיני השליחות ו/או מכוח הזהות העניינית. שכן, התביעה הוגשה הן על-ידי נציגות הבית המשותף, אשר קיבלה בכתב, בעל-פה ובהתנהגות, הרשאה מאת דיירי הבנין ועל כן היא פועלת במסגרת חוק השליחות, והן על-ידי רוב דיירי הבנין עצמם, כפי שמופיעים בכתב התביעה.
דיון
8. כידוע,
"בבוא בית המשפט להכריע בשאלה אם לדחות כתב תביעה על הסף אם לאו - עליו לבחון אם מעיון בכתב התביעה ובנספחים המצורפים לו עולה, כי קיימת קרבה בין התובעים לבין הנתבעים אשר אם יינתן לראיות התביעה מלוא המשקל - יחובו הנתבעים בדין" (ת"א (ת"א) 1285/96
BELL HELICOPTER
נ' גילה אלטר, תק-מח 2000(2), 20826, עמ' 20833).
9. זאת ועוד, בית המשפט רשאי למחוק על הסף כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה. המבחן הוא, האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על-ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו (ע"א 154/04
הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, דינים עליון, כרך עא, 266,ד"ר י. זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמוד 383-384)(להלן: "
זוסמן").
10. בשלב הסף, בית המשפט אינו שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא ניזון מכתבי הטענות בלבד.לפיכך, יש לבחון את הנטען בכתב התביעה ולברר, האם כתב התביעה מגלה עילה ומקים יריבות כנגד המבקשות.
11. מעיון בכתב התביעה עולה, כי תביעת המשיבים מופניתכלפי כל המבקשים, ביחד ולחוד, ומושתתת בעיקרה על עילות חוזיות ועל עילות נזיקיות.
12. כפי שכבר צויין, המבקשת 1 היא זו שהיתה אחראית לניהול ולביצוע הפרוייקט, וכן בעלת מניות והמוציאה לפועל אצל המשיבה הפורמלית, וזאת לפי גרסת המשיבים (המוכחשת).
13. בכתב התביעה מציינים המשיבים, כי על אף היותן של הנתבעות ישויות משפטיות נפרדות, בכל הקשור לפרוייקט נשוא התובענה פעלו מול המשיבים ביחד ולחוד. כך למשל, על הסכמי הרכישה חתומה המשיבה הפורמלית, בתוכניות המכר מופיעה שמה של המשיבה הפורמלית כ"יזם" ושמה של המבקשת 1 תחת "ניהול וביצוע", על חלק מפרוטוקולי המסירה ועל חלק מהחשבוניות שהומצאו למי מן הרוכשים חתומה המבקשת 1.
14. בנספחים שצורפו לכתב התביעה מצויות, בין היתר, תכתובות של המשיבים הממוענות למשיבה הפורמלית ולמבקשת 1 גם יחד, בנוגע לליקויי הבניה הנטענים בבנין.
15. ככל שהדבר נוגע למבקשת 1, רצופה בקשת המבקשות טענות עובדתיות ומשפטיות הטעונות בירור לגופו של ענין, שאין מקומו בהליך מקדמי זה. בנסיבות דנן, ולאור האמור בכתב התביעה ובנספחיו, כמפורט לעיל, מצאתי, כי ישנה הצדקה להותיר על כנה את התביעה כנגדה ולאפשר את המשך בירורה.
16. ויודגש - ההלכה המשפטית קובעת, כי ניתן לבסס עילה בנזיקין כנגד גורמים שונים המעורבים בבניה (ת"א 1208/96 (ת"א)
אלברט אוחיון ועוד 124 אח' ועוד 6 נציגויות בתים משותפים נ' חממי ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 28.7.2005) והאסמכתאות שם, א. ורדי
דיני מכר דירות ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (תשנ"ז), בעמ' 56, 222, א. זמיר
פירוש לחוקי החוזים - מכר (דירות)(בעריכת א' זמיר, א"מ ראבילו, ג' שלו, תשס"ב), בעמ' 756-757). וזאת, ללא קשר לשאלת קיומה של יריבות חוזית ישירה בין המבקשת 1 לבין המשיבים.
17. לפיכך, היה ויוכיחו המשיבים את הטענה, כי המבקשת 1 היתה אחראית לניהול ולביצוע הפרוייקט נשוא התביעה, הרי שיוכלו להיפרע ממנה את אחד או יותר מבין הסעדים המבוקשים.
18. שונה הדבר לגבי התביעה כנגד המבקשת 2, שכן לבד מהטענה בדבר היותה בעלת מניות אצל המשיבה הפורמלית, לא הראו המשיבים באופן מניח את הדעת ולא הצביעו על נסיבות עובדתיות כלשהן המעידות על מעורבותה, כביכול, בהקמת הבנין.