1. התובעת, ילידת 24.7.72, שנפגעה בתאונת דרכים ביום 23.10.01, עותרת למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה, או לחלופין - לקבלת חוות דעת משלימה שנערכה ע"י אוסטיאופט לעניין מכשיר בשם MCU.
2. לתובעת מונה זה מכבר מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר גד ולן, אשר העריך, כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה נשוא התביעה, לאחר שמצא כי היא אינה סובלת מהגבלת תנועה.
3. לטענת התובעת, נבדקה היא באמצעות מכשיר חדיש העונה לשם MCU (MULTI CERVICAL UNIT), אשר יש ביכולתו לאבחן בעיות והגבלות תנועה, שלא ניתן לגלותן בבדיקות שגרתיות, במיוחד במקרים של פגיעה מסוג צליפת שוט.
לטענת התובעת, המומחה הרפואי, ד"ר ולן, אשר לפתחו הובאו תוצאות הבדיקה, לא יכול היה להתייחס לתוצאות המכשיר הנ"ל, כיוון "
שלא הוצג בפניו כיצד נקבע שהמכשיר הנ"ל אכן מודד את אשר הוא מיועד למדוד, וכיצד מכויל המכשיר..."
בשל כך פנתה התובעת לקבלת חוות דעת מקצועית באשר להפעלתו של המכשיר וכן הבהרת משמעות תוצאות הבדיקות שהתקבלו.
מכאן הבקשה אשר מונחת לפני - למנות מומחה נוסף, אשר מכיר את המכשיר הנ"ל ויודע לפענח את תוצאות הבדיקות של המכשיר ובמידת הצורך לבדוק את התובעת בשנית, כדי ליתן חוות דעת, אשר תשקף את מצבה הרפואי של התובעת.
4. הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לשיטתה, "
ד"ר ולן שהינו מומחה בכירורגיה אורטופדית בדק את התובעת על סמך ניסיונו ועל בסיס האמצעים הרפואיים המקובלים כיום בתחום הרפואה ובהתאם לכך ועפ"י שיקול דעתו המקצועית נתן את חוות דעתו, שממנה אף לא סטה גם בתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ע"י התובעת..."
כן טוענת הנתבעת, כי "
הבדיקה אותה עברה התובעת ע"י מכשיר ה-
MCU
הינה בדיקה חסרת חשיבות במכשיר שד"ר ולן אף לא שמע עליו ונסמכת על מיני רכילויות וכתבות בעיתון שאמיתותם שנויה במחלוקת. אילו באמת היו מומחים אורטופדים נדרשים למכשיר זה הרי שהיו עושים בו שימוש זה מכבר ו/או לכל הפחות יודעים על עצם קיומו".
דיון
5. דין הבקשה להידחות מכמה טעמים.
6. ראשית - יש לדחות הבקשה מכוח תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986, (להלן:
"תקנות המומחים").
ככלל, לפי הוראת תקנה 2 לתקנות המומחים, אין התובע רשאי לצרף לבקשתו חוות דעת רפואית מטעמו. מלשון התקנה עולה, כי מקום בו היה הנפגע מאושפז, אין הוא חייב ובדרך כלל אין הוא רשאי, לצרף מסמכים נוספים, לבד מסיכומי המחלה, וכאשר התובע לא אושפז, אין הוא יכול אלא לצרף מסמך, שנערך לצורך "טיפול רפואי" ולא לצורך הבקשה.
התקנות מוציאות מפורשות מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי חוות דעת רפואיות.
איסור זה מתקיים, בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך המסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי.
במקרה דנן אין חולק, כי התובעת מבקשת לצרף חוות דעת משלימה, ואף התובעת עצמה נוקטת בלשון זו, באומרה, כי פנתה לקבלת
חוות דעת מקצועית באשר למכשיר ה- MCU.
כן אין ספק, כי במקרה דנן נערך המסמך על ידי גוף התלוי בבעל דין, ביוזמתו של בעל הדין ואינו משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי.
7. דינה של הבקשה להידחות גם מטעם נוסף.
בית המשפט לא יקבע ממצאים ולא יסיק מסקנות, אלא כאשר הוא משוכנע שהובאה לפניו תשתית ראייתית אמינה לקביעותיו. אמינותה של ה"הבדיקה" המדעית, כשלעצמה, מהווה תנאי מוקדם לקבילות תוצאותיה וזאת לפני ולצד בחינת אמינותו ומהימנותו של המומחה.
מקום בו מוצגת בפני בית המשפט בדיקה "חדשה", שאמינות תוצאותיה טרם נבחנו בכור הביקורת השיפוטית, על בית המשפט לקבוע עמדה עקרונית באשר ליכולתו לסמוך על תוצאותיה. משנקבע כך, נסללת הדרך לקבילותה, על בסיס הערכת אמינותו ומהימנותו של המומחה המסוים המעיד בבית המשפט.