א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
52631-05
20/06/2006
|
בפני השופט:
צבי כספי
|
| - נגד - |
התובע:
תעשיות פולימרים זיקים בע"מ
|
הנתבע:
1. אפרתי חיים (1986) בע"מ
2. חיים אפרתי- המבקש
|
| החלטה |
התובעת היא חברה בע"מ ועל עובדה זו לפחות אין מחלוקת בין הצדדים.
בכותר כתב התביעה, שהוגש ב"סדר דין מקוצר", רשום שם התובעת כ"תעשיות פולימרים זיקים בע"מ" (להלן: "זיקים").
הנתבע מס' 2, המבקש בבקשה זו למתן רשות להתגונן, ערב לחובותיה של הנתבעת מס' 1, שהיא חברה בשליטתו (להלן: "הנתבעת") כלפי התובעת; בתצהירו התומך בבקשה הנ"ל אין המבקש מעלה כל טענת הגנה כנגד גובה החוב או יצירתו וכל עניינה של הגנתו הוא בטענה אחת שהמבקש לא ערב לחובות הנתבעת לזיקים אלא לחברה אחרת, חברה חדשה, בשם "פולימרים זיקים 2001 בע"מ" (להלן: "זיקים 2001") ועל כן אין בינו לבין התביעה ולא כלום.
ואכן, כתב הערבות, נספח א' לכתב התביעה, מכותר אמנם בשמה של זיקים אולם לפי תכנו, ערב המבקש לחובות הנתבעת כלפי זיקים 2001.
אין ספק שהתובעת יצרה לעצמה את הבלבול העשוי לנבוע, לעתים אולי גם בתום לב, מהשימוש הבלתי נאות בשמה.
כפי שיראה, גם השימוש שעושה התובעת בשם "זיקים" בכתב התביעה אינו נכון הואיל וככל הנראה, חברה בשם זה אינה קיימת כלל; מהמוצגים במ/1 ובמ/2 נובע שהחברה המאוגדת לפיהם היא זיקים 2001 ומספר הרישום שלה זהה למספר הרישום הכתוב בראש כתב התביעה, שם מכונה התובעת, כאמור, כ"זיקים" ולא בשמה הנכון "זיקים 2001".
עובדות אלו אינן מצדיקות מתן רשות להתגונן ואין בהן דבר שיהיה בו כדי לאפשר לנתבע להתחמק מחבותו לפי כתב הערבות בטענות שיקריות ומיתממות.
אכן, מקובל הוא שבשלב זה אין בית המשפט מתייחס למידת האמון שהוא נותן או לא נותן בדברי המצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן (גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מה' 7 עמ' 311 פיסקה ג') אולם מאידך, מקום שמתברר מחקירתו הנגדית של הנתבע, כי הגנתו היא "הגנת בדים" אין מקום להתיר לו להתגונן באותה טענת הגנה מופרכת [ ע"א 1266/91 יעקב קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פד"י מו4 עמ' 193; בג"צ 3349/05 אנדרי מזדיקוב נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', "פדאור" (לא פורסם) 05 (13) 783 ].
ברור גם על פני הדברים, שלא לומר לאחר חקירתו הנגדית של המבקש, שטענתו מופרכת.
המבקש מעולם לא עשה עסקים עם חברה שהכיר אותה כ"זיקים 2001" אלא עם "זיקים"; בעל החברה אותו הוא מכיר ואליו הוא מתייחס הוא אחד בשם יוסי שהוא "הבעלים של החברה ממנה רכשתי סחורה" ושמו של אותו יוסי מזדהה היטב עם שמו של מנהל זיקים 2001 כפי הרשום בתעודת האיגוד של החברה, מוצג במ/2, ומי שבקשה מהמבקש לחתום על כתב הערבות היא אחת בשם רותי, שהיא מנהלת המכירות של החברה שממנה הוא רכש את הסחורה; לדברים אלה יש להוסיף שהשיקים שנמשכו על ידי המבקש, בשם הנתבעת, בגין הסחורה אותה רכש, נמשכו, כפי הרשום עליהם עבור "זיקים" ולא מוזכר שמה של זיקים 2001 על גבי השיקים הנספחים לכתב התביעה.
קיצורם של דברים: למבקש היה שיג ושיח עם חברה אחת, ממנה רכש סחורה, עבורה משך שיקים, את בעלי החברה הוא הכיר וכן את מנהלת המכירות שלה, ושמה היה מוכר לו כ"זיקים".
כאמור, גם כתב הערבות נרשם על ידיו על גבי מסמך הנושא לוגו של "זיקים".
אלא שזיקים היא חברה שאינה קיימת למעשה והמדובר הוא בחברה בשם "זיקים 2001" ואין כל הבדל ביניהן ולא נעדר המבקש גמירות דעת בעת חתימתו על כתב הערבות לטובת חברה חדשה כביכול.
תוך כדי החקירה הנגדית חש המבקש שאין בדבריו הגיון פנימי והוסיף ניואנס נוסף לאותם דברים היכול כביכול להסביר מדוע רצה לחתום על ערבות עבור חברה חדשה כלשהי ולא עבור זיקים; הסברו הוא שערבותו אמורה לחול ממועד חתימתה ואילך ואינה חלה על חובות קיימים, וזאת בניגוד מפורש לכתוב בה.
דברים אלה הועלו כאמור בשלב מאוחר, אין להם זכר בתצהירו של המבקש ואין בהם כדי להשפיע על תוצאות ההחלטה.
לא למותר לציין שעצם השיבוש בשמה של החברה התובעת אינו פוסל את המסמך; ניתן ללמוד כך ולו בדרך היקש מדיני השטרות [ ראה סעיף 1 לחוק יסודות המשפט תש"ם - 1980; זוסמן, "דיני שטרות" מה' 6 פיסקה 35 עמ' 53 דוגמאות חמישית ושישית; ע"א 44/68 משען מלמן ואח' נ. לואיס סלם ואח' פד"י כב2 עמ' 400 ] .
הבקשה נדחית.
המבקש ישא בהוצאות הבקשה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של -.3,500 ש"ח ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים בדואר.
