1. התובעת בתיק זה, ילידת שנת 1992, הגישה באמצעות הוריה אפוטרופסיה תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.4.2002.
לתובעת מונתה זה מכבר מומחית בתחום הנוירו-אופטימולוגיה, פרופ' מנור, אשר קבעה כי לתובעת לא נותרה נכות נכות רפואית בתחום זה. פרופ' מנור המליצה על מינוי מומחה לבדיקת ההפרעה הפוסט - טראומתית. בעקבות המלצתה מונה ביום 19.7.2005 פרופ' שטיינברג כמומחה בתחום נוירולוגית ילדים. פרופ' שטיינברג נתבקש לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בחווה"ד קבע פרופ' שטיינברג כי לתובעת לא נותרה נכות בתחום הנוירולגי וכן כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
התובעת עותרת כעת למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בהסתמך על מסמכים רפואיים עדכניים (
בש"א 181067/06).
הנתבעים מתנגדים לבקשה.
2. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
ברע"א 3497/98
רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי עצם העובדה שהמערער סבל משבר באגן בעקבות התאונה, יש בה משום
ראשית ראיה, אשר מצדיקה מינוי אורטופד (גם אם סיכום המחלה היווה את האינדיקציה היחידה בחומר הרפואי שהוגש). בית המשפט הבהיר כי ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
3. הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99
עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22/12/99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.
ברע"א 8048/99
קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.
ברע"א 1738/00
סהר חב' לביטוח בע"מ נ' כהן (מיום 31/5/00), נפסק, כי החומר הרפואי, אשר כולל ראיה, המלמדת על כך שהתובעת מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני, וכי הוענקו לה עשרות טיפולים פסיכותרפויטים, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה.
ראו גם: רע"א 911/03
סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף, וריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.
4. ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2)216, 219-220). שיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, כזכור: "הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט". רע"א 7039/00
אליוף נ' שטרנברג .
מן התיעוד הרפואי שצירפה התובעת לבקשתה עולה, כי כבר בחודש ספטמבר 2002 הופנתה התובעת לפסיכולוגית קלינית לאבחון וטיפול. התובעת החלה בטיפול בחודש יולי 2004. לאור הפסיקה שהובאה לעיל הנני סבור, כי אין פנייה המאוחרת באופן יחסי כדי לחסום את דרכה של התובעת לבירור מצבה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי. המלצתו של פרופ' שטיינברג, כאמור, איננה מהווה שיקול יחיד ומכל מקום איננה מחייבת, במיוחד שעה שברקע הדברים מצויה המלצתה של פרופ' מנור. התיעוד הרפואי שצורף לבקשה מקים לתובעת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
5. משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי הנני מורה לנתבעים לשאת, בשלב זה, בשכר טרחת המומחה בשיעור 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. במידה שיתברר כי לא הייתה הצדקה למינוי יהיו רשאים הנתבעים לעתור לקיזוז השכר מן הפיצוי שייפסק.
6.
אני ממנה בזאת את
דר' גדעון רצוני טל' 7478559 09 כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 11.4.2002.
ובמיוחד יקבע:
