א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
51950-06
29/05/2008
|
בפני השופט:
אברהם קסירר
|
| - נגד - |
התובע:
לאה אלמוג
|
הנתבע:
1. סיגל אלמוג
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
1. התובעת ילידת 1937, שנפגעה בשלוש תאונת דרכים בשלושה מועדים שונים עותרת למינוי מומחה בתחום השיקום התעסוקתי. עוד מבוקש להורות על בדיקת התובעת ע"י המומחה בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר פישר דניאל.
2. לתובעת מונו זה מכבר מומחה בתחום האורטופדיה, מומחה בתחום האורולוגיה, מומחה בתחום א.א.ג, ומומחה בתחום הפסיכיאטרי אשר מינויו עוכב עד לקבלת חוות הדעת בתחומים האמורים לעיל.
3. לאחר מינוי המומחים כאמור לעיל, הגישה התובעת ביום 9.8.07 בקשה לתיקון כתב התביעה ובקשה למינוי מומחים שעיקרם הוספת עילה וסעדים עקב פגיעתה בתאונת הדרכים השלישית מיום 16.7.07. ביהמ"ש נעתר לבקשה ,במסגרתה עתרה התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום השיקום/סיעוד.
4. בהחלטה מיום 13.11.07 נקבע כי התובעת תיבדק ע"י המומחים הרפואיים בתחום האורולוגי, א.א.ג, והאורטופדי . עוד נקבע כי המומחה האורטופדי יחווה דעתו בצורך במינוי מומחה בתחום השיקום. כמו-כן, עוכבה בדיקת התובעת ע"י המומחה בתחום הפסיכיאטרי.
5. בחוות דעתו קבע המומחה בתחום האורטופדי כי איננו סבור שיש צורך במינוי מומחה נוסף בתחום השיקום.
6. התובעת טוענת כי התיעוד הרפואי אשר צורף לכתב תביעתה תומך במינוי מומחה בתחום השיקום ומהווה למעלה מראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה. לטענתה, נוכח מצבה הרפואי הקשה בעקבות התאונות אשר נובע מפגיעה רב מערכתית, היא זקוקה לעזרה בביצוע פעולות יום יומיות. לחילופין, טוענת התובעת כי קביעת המומחה האורטופדי לפיה אינו רואה מקום במינוי מומחה בתחום השיקום, הינה בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הנכויות וההגבלות כמפורט בחוות הדעת של המומחים שמונו עד כה.
7. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה חוות הדעת והנכויות שנפסקו, כמו גם תשובתו של המומחה הרפואי כי אינו רואה מקום למנות מומחה כמבוקש, אינם מצדיקים מינוי מומחה שיקומי. הנתבעת מציינת כי בתחום האורולוגי לא הוכח קשר סיבתי מובהק בין נכות התובעת לבין התאונות, בתחום א.א.ג יוחס חלק מליקוי השמיעה למועד עובר לתאונה ולפיכך נכות הנתבעת ביחס לתאונה הינה 5% בלבד,אף בתחום האורטופדי, המומחה נתן ביטוי בחוות דעתו למגבלותיה הכוללות של התובעת וקבע מפורשות כי אין מקום למינויו של מומחה שיקומי.עוד מדגישה הנתבעת כי עובר לתאונה לא עבדה התובעת ולכן אף אם יונח כי נכותה הכללית של התובעת משפיעה על מצבה התפקודי, הרי השפעה זו תתבטא בצורך בעזרת ג' בלבד, ראש נזק שמוערך, חדשות לבקרים, בידי ביהמ"ש ולפיכך מתייתר הצורך במינויו של מומחה בתחום השיקומי.
8. הנתבעת מותירה לשיקול דעת ביהמ"ש אם להורות על בדיקת התובעת בשלב זה ע"י המומחה בתחום הפסיכיאטרי.
דיון:
9. הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת.
ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. לעומת זאת במקרים מורכבים עשוי בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחוות דעתו של אחד המומחים איננה מספיקה.
במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה (ראה לעניין זה
רע"א 5124/93,
"ציון" חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי
, צלטנר 1761).
ככלל, תחילה יש צורך בקביעת נכות, וביסוס הקשר הסיבתי בין התאונה ובין המצב הנוכחי הנטען ורק לאחר מכן יש מקום להיזקק, במידת הצורך, להיבטי השיקום הנטענים.
10. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, על נספחיהן, מצאתי להעדיף עמדת וטענות הנתבעת ולא מצאתי מקום, בשלב זה, להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום המבוקש. מכלול חוות הדעת אינו נותן טעם מספיק, בשלב זה, למינוי מומחה בתחום השיקומי. בנסיבות העניין, לאור העקרונות שהותוו בהלכה הפסוקה,לפיהן ביהמ"ש לא ימנה כדבר שבשגרה מומחה שיקומי, אין בשלב זה ראיה לכאורה מספקת להיות המקרה סבוך ומורכב עד כדי הצדקת מינוי של מומחה זה. מסקנה זו מתחזקת נוכח קביעתו המפורשת של ד"ר טאובר, המומחה בתחום האורטופדי אשר בדק את התובעת,עיין בתיעוד הרפואי, נתן ביטוי בחוות דעתו למגבלותיה הכוללות של התובעת ולא ראה להמליץ על מינוי כמבוקש. בנסיבות העניין, ביהמ"ש יכול בעצמו לבחון את היזקקותה של הנתבעת לעזרת צד ג' ואת נכותה התפקודית בהתבסס על מכלול העדויות הראיות שיוגשו ובמידת הצורך, בהמשך ישקל מינוי כאמור.
11. הנני מורה על בדיקת התובעת בידי המומחה בתחום הפסיכיאטרי .
המזכירות תסגור בש"א 161269/08 ותעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ד באייר, תשס"ח (29 במאי 2008), בהעדר.
________________
אברהם קסירר, שופט
ההחלטה כפופה לשינויי נוסח, הגהה ועדכון מתבקשים.
