1. לפני שתי בקשות, מטעם הנתבעים 1 ו-2 (להלן:"
המבקשים 1 ו-2") במסגרת בש"א 183714/05 ומטעם הנתבעים 3 ו-4 (להלן:"
המבקשים 3 ו-4") במסגרת בש"א 180831/05, לדחייה על הסף של התביעה שהוגשה כנגדן, מכוח הוראת תקנה 101 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם מכל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
2. התובעים, הם המשיבים בבקשה זו, הגישו כנגד המבקשים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לטענתם למנוח, מר מנשה זית ז"ל, ביום 10.4.03 עת עסק בהרכבת דוד שמש על גג פרגולה.
3. לטענת המבקשים 3 ו-4, "
בית המשפט...הביע בדיונים שהתקיימו בפניו, וכפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול, בנוגע לסיכוייה הקלושים של התביעה הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק, שכן גם אם תוכח אחריות כלשהי... הרי שהנזק כולו, אפילו יוערך גבוה, ייבלע בתגמולי המל"ל הגבוהים המשולמים למשיבים 5-1".
כן טוענים המבקשים 3 ו-4 כי "
...נתבקשו לבנות פרגולת רעפים, שלא לצורכי הנחת דוד, אלא להצללה בלבד, וכי לא היה ביניהם לבין המנוח או מי מטעמו כל קשר בביצוע העבודה. מדובר בשני קבלנים נפרדים אשר הוזמנו בנפרד לביצוע עבודות שונות".
המבקשים 3 ו-4 מסתמכים בבקשתם זו על קביעת החוקר מטעם משרד העבודה ועל הוראות החוק ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלויים) התשמ"ו- 1986, תוך ציטוט נרחב של סעיפי התקנות 4, 6(ב), 9, 15, 19(ב).
לאור תקנות אלו סוברים המבקשים 3 ו-4 כי "
החובה להבטיח עצמו מפני נפילה היתה על המנוח עצמו, קבלן דודים עצמאי ומומחה, ומשהפר הוראות אלה הרי שהתאונה הנוראה ארעה בשל אחריותו המלאה, הסתכנותו העצמית, והפרת החובה שנועדה להגן עליו מצדו... עפ"י התקנות היה על המנוח עצמו למלא אחריהן והמקשים לא הפרו כל חובה שהיתה מוטלת עליהם ונהגו כדין".
4. המבקשים 1 ו-2 בבקשתם מגוללים את המסכת העובדתית אשר לטענתם ארעה למנוח.
לשיטתם, "
אין צורך בבדיקת חוקים ותקנות, ודי בשכל הישר כדי לומר שבעל בית פרטי המזמין קבלן בעל מקצוע מיומן, ותיק ומוכר, לבצע עבודה חד פעמית על גג ביתו אינו אחראי לתאונה שתארע לקבלן. כך בהתקנת דוד שמש, בתיקון רעפים, בהתקנת אנטנה, בזיפות וכו' וכו'".
בהמשך טוענים המבקשים 1 ו-2 כי "
הלבוש המשפטי לתפישה הנ"ל מצוי בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986 בסעיף 19...".
עוד טעונים המבקשים 1 ו-2 כי "
... על פי ממצאי מפקח העבודה, כמפורט לעיל, המנוח אשם, למרבה הצער באשם תורם בשיעור 100%, בהיותו בעל מקצוע ותיק ומנוסה שהיה חייב לנקוט אמצעי זהירות נגד נפילה, כמו חבלים, חגורות וכו'. כך קבע מפקח העבודה. לעומתו מדובר בבעלי בית, שאין להם כל ידע בנושא התקנת דוודים והם סמכו ורשאים היו לסמוך על הידע, הנסיון והמוחיות של המנוח".
5. המשיבים 5-1 מתנגדים לבקשות והגישו תגובה אשר זהה בתוכנה בשתי הבקשות.
לשיטתם, "
טענתם של המבקשים שהם אינם מבחינים בין המצב של פועל העובד על הגג ואינו דואג לקשור עצמו והוא מחליק או נופל מהגג כשהוא אינו קשור, לעומת המקרה שבפנינו שכל הגג התמוטט. גם אם המנוח היה קשור הדבר לא היה עוזר לו כשכל הגג שבנו המבקשים שאליו הוא קשור מתמוטט".
כן טוענים המשיבים 5-1, כי "
זו לא רשלנות בעבודתם של המנוח, אלא הרשלנות היא במבקשים שבנו גג ללא היתר בניה וללא בדיקת חוזק וחישובי קונסטרוקציה ועומסים. בפועל הנתבעים בנו גג שכל אדם המוזמן לעלות עליו לצורך התקנת אנטנה או דוד או כל דבר אחר יכול להיהרג".
המשיבים 5-1, אף הם מתבססים על תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו-1986, ולשיטתם מעיון בתקנות עולה כי "
גג שביר הינו גג שסוכך בחומר שביר כאשר ההגדרה לחומר שביר בתקנות הינו חומר לסיכוך גג שמבחינת חוזקו איננו בטוח לנשיאת משקלו של אדם, כגון לוחות אסבסט, לוחות אקריליים או לוחות מחומר פלסטי אחר, זכוכית, לוחות בידוד ולוחות אחרים, שמבחינת טיבם ואיכותם או מצבם נעשו בלתי בטוחים. לעומת זאת הגג שבו מדובר בתיק דנן אינו גג שביר אלא גג רגיל מקונסטרוקצית עץ רגילה... לזה יש להוסיף שגם תקנות הבטיחות בעבודה הנ"ל אינן פותרות את מהנתבעים (המבקשים) מאחריות".
כן מפנים המשיבים 5-1 לחוק התכנון והבניה לפיו, לטענתם, ברור כי הקמת גג הינה בניה הדורשת היתר על כל המשתמע מכך.
באשר לטענת האשם התורם אשר מעלים המבקשים טוענים המשיבים 5-1 כי עניין זה צריך שיתברר במשפט ולא מהווה נימוק למחיקת התביעה.
6. המוסד לביטוח לאומי ("
להלן:המשיב 2") אשר הצטרף לתובענה נשוא התביעה הגיש את תגובתו לבקשה מטעם המבקשים 1 ו-2 בלבד בבש"א 183714/05.
המשיב 2 מצטרף הוא בתגובתו לתגובתם של המשיבים 5-1.
כן טוען המשיב 2 כי לשיטתו אין כל מקום לקביעת אשם תורם של המנוח וזאת לאור רשלנות הנתבעים שגרמה לבדה לתאונה נשוא התביעה. כן מציין המשיב 2 כי המבקשים ברשלנותם בנו בנייה בלתי חוקית, מסוכנת והרת אסון למנוח ולכן עליהם לשאת באחריות לתאונה.
