א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
50551-05,50548-05,50550-05
11/04/2006
|
בפני השופט:
סובל משה ת"א
|
| - נגד - |
התובע:
1. סייפן כלים ואחזקות 2002 בע"מ
2. פרידמן אייל
3. ארבל אלעד
4. פרידמן ארבל דורית
|
הנתבע:
בנק דיסקונט סניף המסגר
|
| החלטה |
בפני בקשת רשות להגן של המבקשים בפני התובענות שבכותרת.
כללי
1. המשיב הגיש 3 תביעות כנגד המבקשים :
האחת, בת.א. 50548/05 ע"ס 923,370 ש"ח כנגד המבקשים 1 ו 2.
השנייה, בת.א. 50551/05 ע"ס 519,259 ש"ח כנגד המבקשים 3 ו 4.
והשלישית, בת.א. 50550/05 בו הוגשה בקשת רשות להגן בבש"א 185554/05. במהלך הדיון בבר"ל ביום 26.2.06, הגיעו הצדדים להסדר וניתן תוקף של פס"ד להסכם הפשרה. משכך החלטה זו כמו גם סיכומי הצדדים יהיו בקשר אך ורק עם שני התיקים האחרים.
להלן טענות הצדדים בשני התיקים הנותרים:
ת.א. 50551/05
רקע עובדתי
2. המבקשים 3 ו 4, זוג נשוי, פתחו חשבון עו"ש ופיקדון ניירות ערך אצל המשיב ובו הפקידו סך של כ- 200,000 ש"ח מכספי מתנות חתונתם. המבקשים הפקידו את ניהול החשבון בידי המבקש 2, הוא אחיה של המבקשת 4, כמנהל תיקי השקעות. במסגרת זו חתמו על ייפוי כוח כללי לטובת המבקש 2 ועל מסמכי פתיחת חשבון משותף ומסמכי פתיחת חשבון פיקדון משמרת ניירות ערך וכן טופס "הרשאה לניהול תיק השקעות בניירות ערך"(להלן:"
כתב ההרשאה").
יתרת החוב בחשבון האמור נכון ליום 25.9.05 מסתכמת בסך של 519,259 ש"ח .
טענות המבקשים 3 ו 4
3. לטענת המבקשים בסיכומיהם, דין התביעה להיות מסולקת על הסף בהיעדר עילת תביעה. וזאת לאור המסמכים אשר הוצגו לראשונה במהלך הדיון בבר"ל. עפ"י כתב ההרשאה, טוענים המבקשים חל איסור על פעולה של מיופה כוח באשראי. משאיפשר הבנק פעולות אלה הרי שהוא האחראי במידה רבה לאובדן הכספים ובכוונת המבקשים להגיש תביעה שכנגד.
4. טענות המבקשים בבר"ל כנגד הבנק הינן כי הבנק התרשל באפשרו למיופה הכוח לבצע פעולות בדרגת סיכון גבוה ללא הרשאה מפורשת, ולבצע פעולות באשראי כאשר בעלי החשבון לא ביקשו כי תותר מסגרת אשראי וכאשר בפועל אף לא נקבעה כל מסגרת אשראי בחשבון, באשר כל כוונתם הייתה לפעילות השקעות סולידית אשר לא תסכן את כספם.
כמו כן התרשל הבנק בכך שלא הסביר להם את תנאי פתיחת החשבון ואת הסיכונים להם יהיו חשופים כתוצאה מהפעילות בחשבון.
בכך הפר הבנק את חובת הגילוי הנאות, ואת חובות הנאמנות והזהירות כלפיהם.
טענות המשיב
5. לטענת המשיב, גרסתם של המבקשים כי אין לחייבם בתשלום יתרת החובה בחשבון, עומדת בסתירה לגרסת המבקש 2, כפי שזו עלתה ממכתבו לבנק ביום 11.10.05 ומחקירתו הנגדית במסגרת בש"א 185555/05, ואשר לפיה יתרה זו נוצרה בטעות, ואמורה הייתה להיזקף לחשבונה של המבקשת 1.
כמו כן טוען המשיב כי המבקש 2 כלל לא טרח ליתן תצהיר מטעמו לצורך הדיפת התביעה כנגד אחותו.
לטענת המשיב אין כל זכר במסמכים הרלוונטיים להגבלת ההרשאה שניתנה למיופה הכוח בחשבון, ולמעלה מכך ייפוי הכוח שנחתם הינו ייפוי כוח כללי וגורף. לפיכך טענה זו מהווה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואינה עונה על התנאי המאפשר בשלב הרשות להגן להעלות טענה ממין זו, הקובע כי עליה להיות "טענה טובה".
לטענת המשיב המבקשים למעשה אישררו בדיעבד את פעולות המבקש 2, בהתאם לסע' 6 לחוק השליחות, בעצם כך שבחרו שלא לתבוע אותו בגין נזקיהם.
באשר לטענת המבקשים כי הנחו את המבקש 2 להשקיע באופן סולידי, הרי שהדבר עומד בניגוד למסמך עליו חתמו "כתב התחייבות ותנאים כלליים לבצוע עסקאות מעו"ף כולל חוזים עתידיים", בו מופיע במפורש כי עסקאות מעו"ף הינו עסקאות ברמת סיכון גבוהה. וכך גם באשר לטענה בדבר אי הקצאת מסגרת אשראי, הרי שהמבקשים החתומים על המסמך האמור שכותרתו המשנית היא "בקשה להקצאת מסגרת מאושרת לביצוע עסקאות", ביקשו למעשה מהבנק להעניק להם מסגרת כספית לביצוע עסקאות המעו"ף.
עוד מפנה המשיב לסע' 9 לכתב הרשאה לפיו המבקשים ויתרו על כל תביעה וטענה כנגד הבנק בגין פעולות של מיופה הכוח.