1. ביום
2.5.01 הגיש המשיב תובענה כנגד המבקש, בהליך של סדר דין מקוצר, בגין ערבותו לחובות של החייב, מלאך יהודה.
כנגד החייב ניתן פסק דין ונתקבל אישור של ראש ההוצל"פ, כי מוצו נגדו כל ההליכים.
2. ביום
12.7.01 הגיש המבקש בקשת רשות להגן, ורשות זו ניתנה לו ע"י כב' השופט לנדמן ביום
8.4.02.
3. בדיון שנערך בפני ביום
1.3.04, הוחל בשמיעת העדויות והתיק נקבע ליום
16.12.04 להמשך דיון הוכחות.
4. ביום
15.12.04 עתר ב"כ המבקש לדחיית מועד הדיון, מפאת מצבו הרפואי. עוד באותו היום נעתרתי לבקשה והדיון נדחה ליום
11.7.05.
5. ביום
10.7.05 התייצב בפני ב"כ המבקש ועתר לדחייה נוספת של מועד הדיון לאור מצבו הרפואי של הנתבע. נעתרתי גם בפעם זו לבקשה והתיק נקבע
בנוכחותו של ב"כ המבקש
ליום
14.9.05
6. המבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בפני ביום
14.9.05, ולפיכך ניתן כנגדו פסק דין, והוא חויב לשלם למשיב סך של 66,103.67 ש"ח, בצירוף ריבית מיום 2.5.01 ועד ליום התשלום בפועל, שתתרבה בכל 3 חודשים ותצורף אליה קרן בסוף כל רבעון של השנה עבור הרבעון החולף כפי שייקבע ע"י המשיב, בתוספת הוצאות משפט בסך של 988 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח + מע"מ.
7. ביום
26.9.05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו, ולעיכוב ביצועו (להלן:
"הבקשה"). המבקש טוען, כי לא התייצב לדיון בשל
תקלה משרדית של בא כוחו, ששכח לציין ביומנו את מועד הדיון הקבוע.
כבר עתה אני מוצא לנכון להאיר, כי אם רק נימוק זה היה עומד לנגד עיני, בבקשה לביטול פסק דין, הייתי נעתר לבקשה תוך השתת הוצאות על הנתבע, אלא שאני סבור, כי סיכויי ההגנה של הנתבע, הינם קלושים, אם לא לומר אפסיים, וזו הסיבה המכרעת בגינה הגעתי למסקנה, כי אין להיעתר לבקשה.
8. בעניין בקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש נאמר בספרו של א.גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 281 כי:
"
יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין.
ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן"
.
באשר לסיבת אי התייצבותו של המבקש, כפי שכבר נאמר המבקש טוען, כי הדבר נבע מטעות משרדית של בא כוחו, אשר לא זכר בעצמו את מועד הדיון הקבוע.
כזכור, מועד הדיון אליו לא התייצב המבקש, נקבע
במעמד צד אחד, בנוכחות ב"כ המבקש, ומששכח זה האחרון לציין את מועד הדיון שנקבע לבקשתו, ביומנו, הרי שיש בכך להעיד על טעות של עו"ד הנובעת מהתארגנות לא נכונה. על עוה"ד להיות מאורגן ומסודר יתר על המידה, בדיוק בכדי למנוע מצבים בהם טעות קטנה שלו, יכולה לגרום נזק גדול בהרבה ללקוח אותו הוא מייצג.
חשוב להאיר ולהעיר, כי מדובר בתיק ישן משנת 2001, כשהדיון שנקבע להמשך (שאליו לא התייצב המבקש), התקיים בסופו של דבר, ולאחר תקופה של
שנה ושבעה חודשים, מאז המועד בו התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק, ויש גם לכך חשיבות לעניין ההכרעה בבקשה.
9. השאלה החשובה כאמור הינה שאלת סיכויי ההצלחה של המבקש בהגנתו, אם הייתה מתקבלת בקשתו.
10.
באשר לשאלת סיכויי ההצלחה של המבקש:
אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית...על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה."
(ראה: דברי א. גורן, שם, בעמ' 283, וכן ע"א 5000/92
בן ציון נ, הנאמן על נכסי י. בן ציון, פד"י מח' (1) 830)
כאשר נתבע לא התייצב וניתן נגדו פסק דין בהעדרו, הרי שבדיקת סיכויי ההצלחה נעשית בד"כ על פי כתב ההגנה המצוי בתיק ביהמ"ש. בענייננו, לא רק כתב ההגנה עמד לנגד עיני, שכן
נכון לשלב כתיבת החלטה זו, כבר הונחה בפני הגנת המבקש, תצהירי הצדדים ואף שמעתי ארבעה עדים (כשני עדים מטעם כל אחד מן הצדדים בתובענה).
