א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
49196-04
02/02/2006
|
בפני השופט:
קסירר אברהם
|
| - נגד - |
התובע:
ערן רון
|
הנתבע:
1. פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו
2. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח
|
| החלטה |
- לפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעות להביא ראיות לסתור את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי (להלן:"
המל"ל") מיום 21.6.99.
העובדות והמחלוקת
- התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 17.7.97, בגינה הוא הגיש תביעה לפצותו.
- התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל ונכותו הרפואית של התובע נדונה בוועדה רפואית לעררים, אשר קבעה ביום 21.6.99, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% פריצת דיסק בחוליות בגב בגובה L4-L5, לפי סעיף 37(7)א'.
- כאמור, עותרות הנתבעות, כי בית המשפט יתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר נכותו של התובע.
הבאת ראיות לסתור
- בפי הנתבעים שני טעמים, אשר לשיטתם, יש בהם כדי להתיר הבאת ראיות לסתור.
האחת- "
המשיב כלל לא נפגע בגב התחתון בתאונה".
הנתבעים מפרטים את טענתם הראשונה באומרם כי :"
חרף העובדה כי המשיב לא נפגע בגב בתאונה וכי תלונות המשיב אודות כאבי גב הופיעו אך כשנה לאחר התאונה ופריצת הדיסק נמצאה שנה לאחר התאונה, לא דנו ועדות המל"ל בשאלת הקשר הסיבתי בין תלונות המשיב למועד התאונה".
השנייה- "
בפני הועדה לא עמד תיקו הרפואי של המשיב, ממנו עולה כי המשיב סבל עוד קודם לתאונה מכאבי גב".
הנתבעים מפרטים את טענתם השנייה באומרם כי: "
מתיקו הרפואי של המשיב עולה כי בשנת 1995 סבל המשיב מכאבי גב תחתון. נמצא סימן לסג משמאל. המשיב קיבל טיפול תרופתי, נקסין, המשיב נשלח לצילום ע"ש מתני וניתנה לו חופשת מחלה בת חמישה ימים".
- התובע מתנגד לבקשה בנימוק, כי אין בבקשה עילה המצדיקה התערבות בהחלטת המל"ל.
לטענתו, "
העובדה היחידה שעליה המבקשות מנסות להסתמך הינה רישום בודד ויחיד שנערך בשנת 1991 ולא בשנת 1995 כפי שנכתב בבקשה, כלומר 6 שנים לפני התאונה ובו התלונן התובע על
LBP
בפני רופא המשפחה. התובע יטען כי מדובר באירוע חד פעמי אשר אינו יכול לקשרו לאירוע תאונתי ו/או תחלואתי כלשהו ולמעשה אינו זכור לתובע כלל וכלל".
בהמשך טוען התובע כי "
... ככל שלא עמד מסמך זה בפני הוועדות יטען התובע כי אין במסמך זה לשנות את החלטת הוועדות והרופאים אשר הסתמכו על ממצאים אובייקטיבים בדמות בדיקות המתקדמות ביותר, כגון:
C.T
ו-
M.R.I".
דיון:
- בפסקי הדין המנחים, אשר ניתנו בעניין בר"ע 634/85
עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד לט(4) 505 ובעניין בר"ע 721/85
סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה
, פ"ד לט(4) 839, קבע בית המשפט העליון, כי היתר שכזה ינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקווים כללים הצביע על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר:
א. טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית;
ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.
בין היתר נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים
תקדין עליון 94(3) 847).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
