החלטה בתיק א 49069/04

1.        בפני בקשה שהגיש המבקש לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית ולחילופין מחמת היעדר עילה.

טענות הצדדים

לטענת המבקש בינו לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד מעביד ולפיכך הסמכות נתונה לבית הדין לענייני עבודה. לטענתו, הדבר עולה מתצהיר שהגישה גב' פלדמן/ טצ'ור גואל בבש"א 10266/04, מכך שהמשיבה הנפיקה למבקש תלושי שכר ומכך שלמבקש סופק משרד ע"י המשיבה במתקני החברה.

לחילופין, טוען המבקש כי בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לענייני משפחה. לדבריו, מגישת התביעה הינה ידועתו בציבור מזה שנים רבות והתביעה הוגשה כאמצעי לניגוח במסגרת סכסוך משפחתי בין בני זוג. עוד נטען, כי בעלי הדין האמיתיים של ההליך הם גב' פלדמן/טצ'ור-גואל והמבקש, כי המשיבה הוכנסה להליך בחוסר סמכות ושלא כדין וכי העניין לא היה מתעורר אלמלא הקרבה המשפחתית והסכסוך המשפחתי שפרץ.

לחילופי חילופין, טוען המבקש כי בית המשפט המוסמך הוא ביהמ"ש המחוזי, שכן מדובר בסכסוך שעניינו דיני חברות, בין בני משפחה בנוגע לחברה משפחתית.

כנגד זאת טוענת המשיבה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה של חברה כנגד מי שגנב/גזל ממנה שלא כדין את קנייניה, כאשר שווי התביעה האזרחית הינו בסך מליון ש"ח, מסורה לבית משפט השלום.

לטענת המשיבה מדובר כאן בגניבה, בקבלת דברים במרמה, בגזל, תחבולה ובעשיית עושר ולא במשפט, של המבקש בקנייני התובעת שהיא חברה פרטית שבה לא היה לו כל חלק ומעולם לא היה רשום כבעל מניות ו/או מנהל בה.

2.        דיון

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה ולקבוע שיש סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתביעה.

א. תחילה אדון בטענת המבקש כי הסמכות לדון בתביעה זו נתונה לבית הדין לעבודה.

בהתאם לסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה-

(א)    לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-

(1)      בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(1א)...

(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 31, 62, 29 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה.

כך גם נקבע בפד"ע כט(1), 264 חנה מרגלית נ' פז חברת נפט בע"מ כי:

            "מתחילת דרכו נתן בית הדין לעבודה פירוש מצומצם להוראות החוק המתייחסות לסמכותו וזאת מהטעם שבית הדין לעבודה היא ערכאה מיוחדת בעלת סמכויות ייחודיות המוציאה מסמכותם של בתי המשפט... תכלית סעיף 24(א)(1) היא שתביעות שעילתן נזיקית לא תבואנה בגדר סמכותו של בית הדין. שעה שמצא המחוקק להעניק סמכויות בעילות נזיקיות לבית הדין קבע זאת במפורש בתיקון לחוק אשר הוסיף את פסקה (1ב) לסעיף 24(א)(1)" (ההדגשה לא במקור)

דהיינו הכלל הוא, שכאשר עילת התביעה הינה עילה בפקודת הנזיקין הרי שהסמכות העניינית מסורה לבית המשפט והעובדה שמדובר בתביעה כנגד עובד לשעבר של המשיבה אינה מעלה ואינה מורידה.

בתביעה שבפני, כפי שעולה מסעיף 18 לכתב התביעה וכן מהתגובה לבקשה, עילת התביעה העיקרית הנטענת הינה גזל של נכסי המשיבה ורכושה ע"י המבקש. דהיינו, עוסקים אנו בתביעה בנזיקין הנכנסת לגדרו של סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה. לפיכך אני דוחה את הטענה כי הסמכות לדון בעניין זה נתונה לבית הדין לענייני עבודה.

ב. אני דוחה גם את הטענה שהסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר בתביעה של חברה פרטית שאינה בין אדם לבין בן משפחתו ואינני סבור שניתן לבצע בשלב זה "הרמת מסך" ולקבוע שהתביעה היא של גב' פלדמן/טצ'ור-גואל ולא של החברה [וזאת מבלי להכריע בשאלה האם במקרה זה מדובר בידועה בציבור ובסכסוך שעילתו בתוך המשפחה, להבדיל מסכסוך אזרחי גרידא].

      יש לציין גם שהנתבע מתייחס בבקשה לסילוק על הסף לחברה וטוען ליחסי עובד מעביד בין הנתבע לחברה ולכך שהסמכות נתונה לביה"ד לעבודה, דבר העומד לכאורה בסתירה לטענה שמדובר בסכסוך משפחתי שצד לה הינה הידועה בציבור ולא החברה.