א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
48219-03
29/11/2005
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
- נגד - |
התובע:
1. אורגיל נאור בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
עו"ד מרדכי תגר ואח'
|
הנתבע:
1. קיבוץ ראש הנקרה 2. מצפה ראש הנקרה 3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
עו"ד שלמה כהן ואח' עו"ד יוסף שלוש ואח'
|
החלטה |
1. בפניי בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפסה"ד שניתן על ידי ביום 11.10.05.
2. הנתבעות מתנגדות לבקשה.
3. התביעה הוגשה על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
כלל")
ועל ידי מבוטחתה - אורגיל נאור בע"מ (להלן: "
אורגיל"). תביעת אורגיל הוגשה בגין יתרת נזקי הרכוש שנגרמו לציוד הגברה שבבעלותה ובגין הצורך לשכור ציוד חליפי - כל זאת בעקבות אירוע שארע ביום 21.9.96 (להלן: "
האירוע").
תביעת כלל הוגשה בגין תגמולי הביטוח ששלמה לאורגיל בגין חלק מהנזק שנגרם לציוד.
4. התביעה הוגשה כנגד קיבוץ ראש הנקרה ומצפה ראש הנקרה, (להלן: "
הקיבוץ") אשר במועד האירוע החזיקו באתר התיירות מצפה ראש הנקרה בו ארע האירוע.
התביעה הוגשה גם כנגד ביטוח חקלאי - מבטחת הקיבוץ בפוליסת אחריות כלפי צד שלישי. (הקיבוץ וביטוח חקלאי יקראו להלן יחדיו : "
הנתבעים").
5. הצדדים היו חלוקים "לכל אורך החזית". בין יתר המחלוקות, נדונה השאלה האם כתוצאה מהנזקים שנגרמו לציוד ההגברה - אורגיל אכן נאלצה לשכור ציוד חליפי.
6. בתום שמיעת הראיות התקבלה מרבית תביעת התובעות. באשר לנזק שנגרם לאורגיל בגין שכירת ציוד חליפי - התייחסתי לפריט נזק זה בסעיף 82 לפסה"ד:
"82.
באשר להוצאות שנגרמו לאורגיל בגין השכרת ציוד חליפי. טענת המנהל ( הכוונה למנהל אורגיל- ה.י )
אמינה בעיניי. אולם, מאחר והמדובר בנזק מיוחד
משלא הוצגה בפניי כל ראיה של ממש, קרי קבלות, חשבוניות מס וכיוב' - דין התביעה בפריט זה להדחות. אורגיל הינה חברה בע"מ, ונכון למועד הגשת התביעה בביהמ"ש, טרם חלפו 7 שנים ממועד קרות האירוע. על כן, הראיות לעניין הוצאותיה אלו של אורגיל היו אמורות להיות ברשותה". (ההדגשה אינה מופיע במקור - ה.י.)
7. ביום 26.10.05, הגישו התובעות "
בקשה למתן הבהרה לפסה"ד". בסעיף 2 לבקשה, התבקש ביהמ"ש "...
להבהיר האם קביעתו חלה גם על נספח ג' לכתב התביעה שהינו גם נספח ה' לתצהירו של מר נאור ברכל, או שמא המדובר בטעות".
8.
לאחר שהבקשה והתיק הובאו בפניי, ולאחר ששבתי ועיינתי בנספחים שצורפו לתצהירו של מר ברכל, הבהרתי בהחלטתי מיום 31.10.05 כי "
בעת מתן פסה"ד נשמט מעייני נספח ג'...".
9. הנספח הנ"ל הינו העתק צילומי של חשבונית מס מיום 28.11.96, שהוצאה ע"י
מזוז ק. מערכות קול ותאורה (1995) בע"מ - הגברה, תאורה, לייזרים וגנרטורים (להלן: "
החשבונית"). בחשבונית נרשם סך כולל של 25,610 ש"ח בצירוף מע"מ, בגין השכרת מערכת הגברה ומיקרופונים אלחוטיים.
10. ביום 3.11.05 הגישו התובעות בקשה "...
להורות על תיקון השמטה בפסה"ד ולעדכן את סעיף 82 בפסה"ד באופן שהנתבעות יחויבו בהוצאות התובעת מס' 1, בהתאם לנספח...".
11. הנתבעים הגישו תגובות לבקשה והתנגדו לה מהטעם כי אין המדובר בתיקון טעות כמשמעה בסעיף 81 (א) ל
חוק בתי המשפט -
[נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "
החוק").
12. ס' 81(א) לחוק קובע:
"מצא בית המשפט כי נפלה טעות בפסק הדין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין בעניין זה; "טעות": טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
13.
"בבואו להשתמש בסמכותו לתקן פסק דין על פי סעיף 81(א) הנ"ל על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה על מנת שלא לגרוע מסופיות הדיון" (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 906).
14. סמכות בית המשפט לתיקון טעויות סופר בפסק דין מוגבלת למקרים הבאים:
"הסמכות הנתונה לשופט בסעיף 81 לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו
אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה"(ע"א 159/90
סולל בונה נ' ברק אור בע"מ
וערעור שכנגד, פד"י מ"ז(4) 17,22).