1. התובע בתיק זה, קטין יליד שנת 2000, הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בשתי תאונות דרכים שאירעו ביום 15.9.2003 וביום 29.2.2004.
לתובע מונה זה מכבר מומחה בתחום האורטופדי, פרופ' אנגל, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5% בעקבות התאונה הראשונה.
התובע עותר כעת, שוב, למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, בהסתמך על מסמכים רפואיים עדכניים, שלא צורפו לבקשות הקודמות, שנדחו.
עד לכתיבת החלטה זו לא נתקבלה תגובה בכתב מטעם הנתבעות 1 ו-4. לפיכך, תינתן ההחלטה על בסיס הבקשה והתגובה מטעם הנתבעים 2 ו-3 אשר הביעו התנגדות לבקשה, וטענו, בין היתר, כי התובע סובל מקשיים התפתחותיים קשים ללא קשר לתאונה.
2. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
ברע"א 3497/98
רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי
ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99
עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22/12/99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.
ברע"א 8048/99
קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.
ראו גם: רע"א 911/03
סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף, וריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.
3. בענייננו, מסתבר כעת כי לאחר הפנייה של רופא המשפחה, בעקבות תלונות בדבר פחד ממכוניות וסיוטי לילה, טופל התובע במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו. התיעוד מזכיר את
שתי התאונות ומפרט את התופעות שנצפו אצל התובע לאחריהן. הסיכום מדבר על Personal Frightening experience in childhood (סעיף 10). אכן, מן התיעוד הרפואי עולה כי התובע סובל מעיכוב בהתפתחות ומהפרעות התפתחותיות ללא קשר לתאונה. לא ברורה גם השפעתה של כל תאונה בנפרד, אם בכלל. ואולם, היכולת להכריע בעניינים אלו על הסף איננה מלאכתו של בית המשפט.
על יסוד החומר הרפואי שצורף לבקשה הנוכחית הנני מוצא ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
4. משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי, משנקבעה כבר נכות בתחום אחר, ומאחר ודומה כי מדובר במשפחה קשת יום, הנני מורה לנתבעות 1-2 לשאת, בשלב זה, בשכר טרחת המומחה,
בשיעור 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בחלקים שווים. במידה שיתברר כי לא הייתה הצדקה למינוי תהינה רשאיות הנתבעות לעתור לקיזוז השכר מן הפיצוי שייפסק או לחלוקה אחרת ביניהן.
5.
אני ממנה בזאת את ד"ר פהום טארק טל' 048559222 כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בתיק זה.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונות מיום 15.9.2003 ומיום 29.2.2004.
ובמיוחד יקבע:
א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
