החלטה בתיק א 46774/05

(בקשה לדחיית עיון במסמכים וקלטות)

1.         בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם המבקשים ציינו הם ביחס למסמכים המפורטים בסעיף 2.4 "מסמכים שהוכנו לקראת תביעה (חסוי)" ובסעיף 2.5 "קלטות ותמלול (חסוי)".

בדעת המבקשים לעשות שימוש במסמכים אלה במשפט, בפרשת הראיות ועל כן מגישים הם בקשתם זו, כי מועד העיון של המשיבים במסמכים החסויים יידחה עד לאחר סיום פרשת התביעה. בקשתם הנוספת היא כי מועד העיון במסמכים שגולו יידחה עד לאחר מתן מענה לשאלון בבש"א 156064/07 שבה התבקש בית המשפט על פי תקנה 110 לתקנות סדר דין האזרחי לחייב את המשיבים להוסיף ולהשיב לשאלון.

על פי תצהירו של מאיר סיקרון מיום 12.02.2007 אשר צורף לבקשה, הקלטות ותמלולן המאוזכרים בסעיף 2.5 לתצהיר גילוי המסמכים, הן קלטות בהן מתועדות שיחות שערך הוא וערך אמיר זהר עם אנשים שונים, מקורות עיתונאים, באשר לפרסומים נשוא התביעה, הן לפני והן אחרי הגשת התביעה. בתצהירו אומר מאיר סיקרון כי הקלטת השיחות לפני ואחרי הגשת התביעה קשור קשר הדוק בהליך המשפטי המתנהל בתיק זה ומטרתן הייתה לשם איסוף והכנת ראיות לקראת תביעה פוטנציאלית.

2.         אדון תחילה בבקשה לדחיית מועד העיון במסמכים שגולו בתצהיר גילוי מסמכים:

"שיקול דעתו של בית המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראיה למועד אחר, אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות העניין, במחלוקת בין בעלי הדין כפי שהיא נתגבשה בכתבי הטענות ובצפי של בית המשפט, לפי החומר שלפניו, לגבי הסתברות קיומן של נסיבות בהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על ידי בעל הדין לא ישרת את מטרות הצדק". (רע"א 4249/98  שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב, פד"י נ"ה (1) 515 ).

3.         המסגרת הנורמטיבית הקובעת את הזכות לדרוש עיון במסמכים נתונה לבעל דין בתקנה 114 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, לפיה - זכות העיון קמה לבעל הדין על ידי עצם איזכורו של המסמך, בין בכתב טענותיו או בתצהיר גילוי מסמכים.

            המועד לעיון: זכותו של בעל דין לעיין במסמכים - "בכל עת" ובלבד ששיגר לבעל הדין האחר, דרישה לפי טופס 13 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי יראה לו המסמך לעיון ולהעתקה. מי שנדרש להציג מסמכים לשם עיון, חייב להיענות לדרישה תוך 7 ימים, ולקבוע בתשובתו לדרישה את המקום והמועד לעיון - ובלבד שלא יהא זה מאוחר משבעה ימים אחרי מסירת התשובה (תקנה 115 וטופס 14 לתקנות סדר הדין האזרחי).

4.         עיון בנספח ג' (1) - ג' (8) לתגובת המשיבים מעלה כי בין ב"כ בעלי הדין התקיימה חליפת מכתבים בנושא קביעת המועד ואופן העיון  במסמכים. ומבלי שעלה בידיהם להגיע לעמק השווה.

5.         צודקים המשיבים בטענתם כי החובה של בעל הדין להמציא לעיונו של הצד שכנגד, מסמכים אשר צויינו בתצהיר גילוי המסמכים הינה חובה עצמאית שאיננה תלויה וקשורה כלל במענה הצד שכנגד לשאלונים, ועל כן אין להתנות את מועד העיון במסמכים בהמצאת מענה לשאלון או בתנאי אחר.

6.         בענייננו: ביום 8.1.2007, על פי הסכמת הצדדים, צורפה מחדש עיריית רמת גן כתובעת לתובענה. עם צירופה נדרשו הצדדים להשלמת ההליכים המקדמיים וכמקובל, המועד הנכון  לעיון במסמכים הוא לאחר השלמתו של הליך גילוי מסמכים כללי וספציפי.

7.         בבש"א 156064/07 היא בקשת המבקשים לחייב את המשיבים למסור מסמכים ספציפיים ולהשלים מענה לשאלות שפורטו ניתנה החלטת בית המשפט בדבר מסירת תצהיר גילוי ספציפי והשלמת מענה לשאלון.

לעת הזו - הליך הגילוי עומד להסתיים, אך טרם הסתיים. 

8.         בנסיבות אלה, הרי אני מורה על קיום הליך הדדי של עיון במסמכים שגולו בתצהירי הגילוי הכללי והספציפי , פרט למסמכים שצוינו כחסויים, בתוך 7ימם מיום המצאת תצהירי גילוי מסמכים כללי וספציפי לרבות תצהיר מענה לשאלון כמצוין בבש"א 156064/07.

המסמכים החסויים - דחיית מועד העיון בהם

9.         בתיק העיקרי, הגישו המשיבים כנגד המבקשים תביעה בעילה של לשון הרע שפרסמו לטענתם המבקשים בעיתון "העיר" המופץ ברמת גן ובגבעתיים. טוענים המשיבים כי המבקשים או מי מהם פתחו במסע השמצה שנמשך על פני מספר כתבות שונות שממנו עולה לכאורה כי תושבי העיר רמת גן נתונים לפחד ומורא שמשליט ראש העיר, המשיב 2, וכי המעז לצאת כנגד מדיניות העירייה, מסתכן בפגיעה אישית מצד העירייה ולהתנכלות אישית מצד גורמים שונים בעירייה.

            בכתב התביעה מפורטות לא פחות מ-20 דיבות נטענות.

בתמצית אומר כי בכתב ההגנה מכחישים המבקשים מכל וכל את טענות המשיבים וטוענים כי אין הפרסומים עולים בגדר לשון הרע שכן הפרשנויות שנותנים התובעים לפרסום נשוא התביעה אין להם נפקות משפטית וכי הפרסומים חוסים תחת הגישה הנדרשת כלפי חופש הביטוי וחופש העיתונות בסיקור; כי הפרסומים המתייחסים למשיב 2 ראש העיר והמשיב 3 דובר העירייה הם פרסומים על דמויות ציבוריות מובהקות, והאינטרס הציבורי הוא ליתן משקל רב להחלפה חופשית של מידע בענייני ציבור הנוגעים לאנשי ציבור ומכל מקום חלות על הפרסומים ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע כי האמור בפרסומים נשוא התביעה הוא אמת,וההגנות לפי סעיפים 13 ו-15 לחוק.

10.       הכלל הוא כי תצהיר גילוי מסמכים אינו מקנה כשהוא לעצמו, לבעל הדין שכנגד את הזכות לעיין במסמכים שנגולו. תצהיר גילוי המסמכים הוא דבר גילוי עצם המצאותם בידי בעל הדין או בשליטתו - ולא גילוי תוכנם.