בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
46440-07,181188-07,182783-07
11/02/2008
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
| - נגד - |
התובע:
דני מועדים
עו"ד טורקלטאוב
|
הנתבע:
1. עיריית חולון
2. איריס לוין
עו"ד קציר
עו"ד בן סימון
|
| החלטה |
רקע
בפני שתי בקשות לסילוק על הסף:
בש"א 182783/07 הוגשה על ידי הנתבעת 1, עיריית חולון, שתקרא להלן "
העירייה" ביום 25.12.07.
בש"א 181188/07 הוגשה על ידי הנתבעת 2, לוין איריס, שתקרא להלן "
לוין" מיום 9.12.07;
שתי הבקשות הועברו לתגובת הצד שכנגד תוך 20 יום מהמסירה, כמתחייב מהוראות תקנה
241 לתסד"א תשמ"ד - 1984. בשתי הבקשות לא מצאתי כי הוגשה תגובת הצד שכנגד.
עתה הונחה בפני בקשת עיריית חולון, המבקשת בבש"א 182783/07 למתן החלטה בהעדר תגובה.
במקביל, הונחה בפני בקשת לוין, המבקשת בבש"א 181188/07 למתן החלטה בהעדר תגובה.
החלטתי לבחון את הבקשות לגופן, ללא תגובת הצד שכנגד, אך בשים לב לטענות כפי שהועלו בכתב התביעה.
התביעה
התביעה הוגשה ביום 19.7.07 בעילה שהוגדרה
"כספית; הפרת חובה חקוקה; פגיעה בקנין". סכום התביעה מגיע כדי הסך של 470,000 ש"ח.
התובע טוען כי הוא הנדסאי בנין במקצועו, אשר מגיש במהלך עבודתו בין השאר תוכניות בניה לעיריית חולון.
לוין הינה אדריכלית במקצועה ובמועדים הרלבנטים לתביעה, שימשה סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף הרישום במינהל ההנדסה של העירייה משנת 1999.
התובע טוען, כי עד למועד בו מונתה לוין לתפקידה, הוא כמעט ולא נתקל בקשיים בקשר עם תוכניות שהגיש מול העירייה. לאחר שמונתה לוין לתפקיד היא החלה מתנכלת לו, לטענתו שלו, על בסיס מקצועי. תלונותיו לעירייה זכו למענה סתמי ולכן הגיש את התובענה הנוכחית.
לטענתו, פרנסתו נפגעה כתוצאה מהתנהלותם הנטענת של הנתבעים, אשר נעשתה לשיטתו שלא כדין. כך למשל, הוצאה ביום 18.1.05, הנחיה מטעם אגף הרישוי, מינהל ההנדסה בעיריית חולון, לפיה אך ורק אדריכלים והנדסאי אדריכלות מורשים לחתום על בקשות לבניה חדשה כעורכי הבקשה הראשיים.
נוכח ההתנהלות הזו, נאלץ התובע, לטענתו, להתקשר עם הנדסאית-אדריכלות שתכין עבורו תוכניות. זאת, למרות שלדעתו, גם הנדסאי בנין רשום יכול להגיש תוכניות לרשות מוסמכת.
הוא טוען, כי לקוחות רבים נטשו אותו, כתוצאה מההתנכלות של לוין כלפיו, וכפועל יוצא גם העירייה. לפיכך, הואיל ונגרמו לו נזקים כתוצאה מהתנהלותה, הוא לא יכול היה יותר לקבל על עצמו עבודות תכנון בניה בעיר חולון.
התובע מעריך את נזקיו בשיעור של 170,000 ש"ח נטו בגין אובדן הכנסה; בצירוף 100,000 ש"ח של פגיעה במוניטין; ובצירוף 200,000 ש"ח עוגמת נפש; מגיע התובע כדי סכום התביעה.
הבקשות לסילוק על הסף
שתי המבקשות, כל אחת מהן מנימוקיה, גורסת כי אין מקום להמשך ההליך נגדה ויש לסלקו על הסף.
על פי הנטען, התביעה הוגשה בחוסר סמכות עניינית, שכן הסמכות לדון בה על פי מהותה, הינה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים.
לחילופין נטען, כי ללוין כעובדת ציבור עומדת חסינות סטטוטורית כהגדרת מונח זה
בסעיף 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בפני תביעות על מעשים שעשתה במסגרת תפקידה השלטוני ברשות ציבורית, וכי חסינות זו עומדת לה גם בבית המשפט המוסמך לעניינים מינהליים.
עוד נטען באשר ללוין, כי לא התרשלה ולא התנכלה לתובע, אלא פעלה במקצועיות, במיומנות ובתום לב במסגרת תפקידה. היא אינה הגורם המאשר או אינו מאשר היתרי בניה, אלא זוהי הועדה המקומית לתכנון ובניה ועל כן אין יסוד לתביעות האישיות נגדה.