החלטה בתיק א 44204/04

בפניי בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הינה חברה המנהלת ומבצעת בפרויקט התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בין היתר שירותי הפעלה, תיקון ואחזקה של המתקנים המשותפים בפרויקט וכן שירותי ניקיון ושמירה. מבקשים 1 ו -2 רכשו מאת המשיבה חנות בקומה ה-6 בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ובנוסף חתמו המבקשים לעיל במועד הרכישה על הסכם ניהול מול המשיבה, על פיו התחייבו לשלם למשיבה תשלומים חודשיים בגין חלקם בכלל הוצאות הכרוכות בניהול וביצוע השירותים בפרויקט בתוספת 15 אחוז. נטען כי בשנת 1994 הפעילו המבקשים 1 ו- 2, בחנות, עסק שנוהל על ידי מבקשת 3 ,אשר היא חברה בבעלותם המלאה ובניהולם הבלעדי של מבקשים 1 ו-2 ,כמו כן גם מבקשת 3 חתומה על ההסכם הניהול. במהלך שנת 1999 מכרו המבקשים 1 ו- 2 את זכויותיהם בחנות למבקשת 4 כפי שעולה מחוזה המכר. המבקשים 1 ו- 2 לא דיווחו למשיבה על המכירה, לא ביצעו הליך העברת הזכויות בניגוד לקבוע בהסכם המכר, אשר קובע כי אם ירצה בעל הזכויות בחנות להעניק זכויות בחנות לצד שלישי - יהא עליו לדאוג לפני חתימת החוזה בינו לבין מקבל הזכויות, כי מקבל הזכויות יחתום על חוזה ניהול מתאים עם המשיבה.

המשיבה הודיעה למבקשים 1-3 כי היא ממשיכה לראות בהם כבעלי זכויות בחנות וכחייבים בחובות דמי ניהול בגינה,לאור העובדה כי לא ביצעו כיאות הליך העברת זכויות כנדרש, ולא דאגו כי מבקשת 4 תחתום על הסכם הניהול מול המשיבה. לטענת המשיבה, המבקשת 4 יחד עם מבקשים 1-3 אחראים יחד ולחוד לתשלום החובות בגין דמי הניהול, הימנעותה של מבקשת 4 מלשלם דמי ניהול בגין שימושיה בפועל בחנות הינה חוסר תום לב, הפרת התחייבות ועשיית עושר שלא במשפט.

בבקשת רשות להתגונן טוענים המבקשים, כי התובענה כנגד מבקשת 4 אינה נתמכת בראשית ראיה בכתב. המשיבה אינה ממלאת את המוטל עליה ומצב האחזקה הניקיון והניהול בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב ובמיוחד בקומה 6 בו מצויה החנות הינו לקוי ואינו מצדיק תשלום כלשהוא למשיבה. בשטחים הציבוריים בתחנה ובמיוחד סמוך לחנות פזורים גרוטאות פריטי ריהוט ישנים,אריחים שבורים שאינם מתוקנים ושטחים ציבוריים מוזנחים ומלוכלכים.

המעבר לחנות המבקשים היה חסום ע"י המשיבה בכך שהשכירה את המעבר ואפשרה להעמיד בו מתלים עם בגדים ובכך למנוע מעבר לחנות המבקשים.

דיון-

הלכה פסוקה היא כי, בחינת בקשותיו של הנתבע, ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר,  אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.

ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז (5) עמ' 133

ע"א 478/73 אנגלנדר נ. אשכנזי, פד"י ל(3) 437

ע"א 544/81 ,604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנו. המכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י לו (3)518

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי הנתבע  דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של הנתבע אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך נתבע, אשר מבקש רשות להגן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להגן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).

מן הכלל אל הפרט

בדיון שהתקיים ב-28/03/05 בבקשת רשות להתגונן  טענו המבקשים כי בחוזה עליו מסתמכת המשיבה, קיימת חובה לפירוט ההוצאות אשר בגינם מחייבת המשיבה את המבקשים ופירוט כזה לא קיים. כמו כן נטען כי המשיבה אינה מקיימת את המוטל עליה כלפי המבקשים הן מבחינת תחזוקה שוטפת והן מבחינת ניקיון וניהול כולל. מנגד המשיבה בסיכומיה טוענת כי מבקשת 4 הודתה וקיבלה על עצמה את כל האחריות לחובות החנות לרבות דמי ניהול, נטען עוד כי התדפיסים מהווים פירוט ובהנחה שהם מאושרים על ידי רואה חשבון הם משקפים את תקופות החיוב של המבקשים כמו כן נטען כי לא הועלתה שום טענה כנגד אמיתות גוף החשבון, ומכך המשיבה טוענת כי אם המבקשים לא ביקשו לעיין במסמכים אין להם אלא להלין על עצמם,המשיבה עוד טוענת כי מעולם לא קיבלה תלונה מהמבקשים לגבי טיב שירותי הניהול כך שטענה זו אינה עומדת במבחן המציאות.

לגופו של עניין לא מצאתי בתדפיסי החשבון אישור של רואה חשבון כמפורט בכתב התביעה, החוזה מחייב את המשיבה להראות פירוט הוצאות, מה שלא הוצג בפני. יש לבחון לעומקן את טענות הטענות שהמשיבה לא מנהלת את הפרוייקט.

יש לבדוק את המבקשים נגד נגד טיב שירות הניהול של המשיבה והאם אכן קיים קיזוז מול, לכאורה, החובות של המבקשים אל מול לכאורה טיב השירות של המשיבה.

בבקשת רשות להגן מצאתי הגנה לכאורה בתצהיר המבקשים בטענתם לגבי מצב התחנה ופרוטו, מהווים את האמינות הלכאורית כנדרש בשלב זה, טענות אלו, אינן אך "סתמיות" ומשכך קיימת בהן הגנה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה.

אי לכך, הנני משתמשת בסמכותי על מנת לאפשר למבקשים את יומם בביהמ"ש ולאפשר להם את בקשת הרשות להתגונן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

התובעת תשלים הליכים על פי תקנה 214 ב' 1 לתקסד"א, בתוך 14 יום מהיום, והנתבעים בתוך 14 ימים נוספים.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית שלהם ושל כל עדיהם תוך 45 יום לאחר מכן.

ההוכחות בתיק תישמענה ביום 10.11.05 בשעה 16:30.