בפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת טענת, "פורום לא נאות".
רקע
ביום 9.7.07, הגיש התובע (להלן: "
המשיב") כנגד הנתבע (להלן: "
המבקש") תביעה כספית בסך 83,675$ (356,000 ש"ח) (להלן: "
החוב") בגין כספים אשר הילווה למבקש, עת היו ידידים שנים רבות בארץ מולדתם, בולגריה.
לטענת המשיב, כאשר ביקש מהמבקש להשיב לו את החוב, התחמק זה האחרון, ולבסוף עזב את בולגריה וכיום הוא גר ועובד בארץ ישראל.
מנגד הגיש המבקש בקשה לסילוק על הסף, היות שלטענתו הפורום הנאות לדון בתובענה, הוא בית המשפט בבולגריה, שכן המשיב היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה אזרח ותושב בולגריה והנתבע היה אזרח רוסי ותושב קבע בבולגריה ומרכז חייהם ומקום עיסוקם הקבוע היה בבולגריה. עוד ציין המבקש בבקשתו, כי הוא קיבל תעודת עולה בסוף שנת 1999, אך לאחר כחודש ימים שב לבולגריה, ורק בשנת 2001 עלה לישראל והעביר אליה את מרכז חייו.
לטענתו, הפורום הטבעי, שלו כל הזיקות הוא בית המשפט בבולגריה, ובין יתר טיעוניו מציין המבקש, כי המשיב, עו"ד במקצועו, ערך מסמך בו כתב, כי : "..
עם הוסכם לפי התנאים של סעיף 500 פסקה 1 מחוק המסחר..". מה שמצביע, לטענתו, על רצונו של המשיב, כי השטר ידון לפי הדין הבולגרי בבית המשפט הבולגרי. לטענתו, אם התובענה תידון בבית המשפט הישראלי, תיווצר מורכבות והכבדה יתרה, בייחוד מהפן הראיתי.
עוד נטען על ידו למעשה בית דין, כאשר המשיב כבר הגיש את השטרות לבית משפט/הוצאה לפועל בבולגריה.
המשיב מתנגד לבקשה ולטענתו, המבקש גר ועובד בארץ, ומרכז חייו בארץ. למיקום מרכז חייו של המבקש (מקום עבודתו ומגוריו) ולמבחן ה"דומיסיל",משקל משמעותי בין כלל הזיקות, בקביעת הפורום הנאות, ולפיכך יש להותיר את התובענה בבית המשפט הישראלי.
כמו כן, טען המשיב בין היתר, כי המבקש לא צירף תצהיר התומך בבקשתו, לא הצהיר, כי יש לו נכסים בבולגריה ועליו הנטל לשכנע, שאין הוא חוסה בצל הטענה לפורום בלתי נאות, כניסיון לחמוק ממימוש כספי ו/או ביצוע בעין, של החלטות שיפוטיות.
דיון
יאמר כבר בשלב זה, כי היה ניתן לדחות את הבקשה על הסף, מאחר ולא צורף לה תצהיר התומך בבקשה או כל רשומה רשמית שיש בה כדי להוות ראיה לעובדות הנטענות בבקשה (כמו פס"ד חלוט שבבית משפט מוסמך בבולגריה). אך למעלה מן הצורך ולמען הסר ספק, אני סבור, כי גם לגופם של דברים אין מקום להיענות לבקשה.
דוקטרינת הפורום הלא נאות נסקרה במספר פסקי דין . סקירה זו כוללת את הדין במשפט האמריקאי, את הדין במשפט האנגלי, ממנו נקלטה דוקטרינת הפורום הלא נאות במשפטנו, ואת ההתפתחות שחלה בהלכות שם. (ראה לעניין זה רע"א 2705/97 -
הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' , פ"ד נב(1), 109 , 114-115 (1998) (להלן: "
פרשת "הגבס").
ברע"א 4716/93
החברה הערבית לביטוח שכם נ' עבד זריקאת, מסכמת השופטת שטרסברג-כהן, עניין זה:
"
נקודת המוצא היא, כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעת בית המשפט, אותו מפעיל הוא על פי קריטריונים מקובלים. אומר השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 300/84 הנ"ל, בעמוד 385: 'המבחן המכריע בעניין זה הינו - כפי שעמד עליו השופט ריד ( (
Lord reid
בפרשת -
Atlantic Star
האם הפורום המקומי הוא פורום טבעי ... או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות...'. בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן
וליישם את מבחן מירב הזיקות הרלוונטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי, למקרה נשוא הדיון. מבחן זה מקובל הן במשפט האנגלי, הן במשפט האמריקאי והן במשפט הישראלי". (הדגשה שלי י.ש).
עוד נפסק בפרשת הגבס:
"
כשבא בית המשפט בישראל, בפניו הוגש הליך, לשקול אם על פי מירב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, או שמא עליו לקבוע כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות, עליו לצאת מההנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות. אומר בעניין זה חברי, השופט חשין, בע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(72 (2 עמודים 82-- 83:
"שדה הסוגיה של 'פורום בלתי נאות' נחרשה אך לאחרונה לעומקה בע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ (טרם פורסם), ומהלכה שנקבעה ידענו זאת:
נתבע המבקש להעלות לפני בית משפט בישראל טענת 'פורום בלתי נאות', נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב'תחרות' זו שבין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט הזר, ידו של אותו בית משפט זר על העליונה: הוא הפורום הנאות לדון בתביעה בעוד בית המשפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות'. המבחן לקביעה כי בית משפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות' אינו אך מאזן נוחות רגיל; על הטוען טענת 'פורום בלתי נאות' לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. ובלשונו של הנשיא שמגר בפרשת אבו ג'חלה (בפיסקה 19 לפסק הדין): 'על מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מירב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון'".
להנחה זו, על פיה בדרך כלל ייטה בית המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים.
בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל "כפר אחד גדול", שאין בו עוד את אותה משמעות מכבידה כבעבר למרחקים שבין מקום אחד למשנהו. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטיה להעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן.
" (הדגשה שלי י.ש).
האם עמד המבקש בנטל המוטל עליו, לשכנע את בית המשפט, כי בית המשפט בבולגריה הפורום הנאות?
