בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד .
טענות המבקשת
המבקשת הינה חברה בע"מ בעלת רשיון למתן שירותי טלויזיה רב ערוצים באמצעות הלויין ושירותים נוספים. ביום ה-09.06.04 הוגשה תובענה כנגד המשיב בבית המשפט השלום בתל אביב בגין אי עמידתו בהתחייבויותיו וזאת בניגוד להסכם ולדין. ביום ה-03.11.04 הגיש המשיב בקשת רשות להתגונן מטעמו ובה הנו מודה הודאת בעל דין, כי נהנה משירותי המבקשת במשך למעלה משנה תמימה בלא לשלם דבר בשל טעות שבתום לב שנפלה, ככל הנראה , שבשלה לא חויב המשיב בדמי המנוי החודשיים. ביום ה-23.01.05 התקיים דיון במעמד הצדדים ובו הסכים המשיב לתשלום דמי המנוי החודשיים בסך 125 ש"ח לתקופה בה נהנה משירותי המבקשת ללא כל תשלום. ביום ה-17.02.05 הגיש המשיב תביעה שכנגד מטעמו.
ביום 21.04.05 פנתה המשיבה באמצעות ב"כ לבית משפט זה והודיעה כי עו"ד עופר רביע הפסיק את נטיפול בתיקי המבקשת. בנוסף ביקשה המבקשת כי תיקייה יועברו לטיפול של עו"ד ליאור שפירא. המבקשת פנתה לכל גורם במערכת בתי המשפט ובכלל זה לבית משפט נכבד זה והודיע על חילופי הייצוג , כל זאת מיד שכשנודע על העלמותו של עו"ד רביע.
המבקשת מעולם לא קיבלה הזמנה לדיון והיא למדה על פסק הדין נגדה רק בשעה שהמשיב שלח לה דרישת תשלום לעו"ד רביע ובמקביל למבקשת עצמה. אי התייצבות לדיון נבע מהעדר הזמנה כדין, לכן קמה החובה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, שהרי לא נמסרה כלל הזמנה כדין. לידי המבקשת כעולה מאישור המסירה.
באשר לסיבת המחדל , המבקשת לא הביעה כל זלזול בבעל הדין שכנגד ולא בבית המשפט שעה שלא קבלה מעולם את ההזמנה לדיון ולא ידעה כלל על הדיון הקבוע בתובענה. לגבי סיכויי ההצלחה ,המבקשת תטען כי סיכויי התביעה הנם מצוינים בהיותה נסמכת על ראיות בכתב אשר צורפו לתובענה ומצויים בתיק זה.
המבקשת לא התייצבה לדיון שכן לא קבלה לידיה כל הזמנה לדין ואין במעשיה כל מחדל ולא זלזול בבעל דין ובבית משפט נכבד זה.
טענות המשיב
ביחס לתביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיב , מתעלמת המבקשת בבקשתה מהעובדה כי לא הוגש מטעמה כתב הגנה בתיק, וזאת בחלוף יותר מארבעה חודשים מאז הגשת התובענה כנגדה על ידי המשיב (כאשר כתב ההגנה היה צריך להיות מוגש עד 20 באפריל 2005 לפני החלפת הייצוג הנטענת). המבקשת אף לא טורחת לבקש מבית המשפט במסגרת הבקשה, אורכה להגשת כתב הגנה מטעמה, ומתייחסת בכל טיעוניה לביטול פסק הדין בתביעה שכנגד רק לעובדת אי התיצבותה לדיון. זימון המבקשת לדיון הומצא כדין, ולכן אין תחול ה להלכת הביטול מחובת הצדק, המשיב יטען כי אין ממש בין עובדת חילופי המייצגים של המבקשת , שאף התבצעה בניגוד להוראות שבדין(שבועיים לאחר ההמצאת הזימון לדיון וחודש לפני מועד הדיון) לבין קיומו של פגם בהליך. הבדיקה באם בוצעה המצאה כדין צריכה להיבדק במועד ההמצאה , קרי ביום ה-05.04.05 שאז המבקשת הייתה מיוצגת כהלכה ע"י עו"ד רביע או עו"ד אלבנה. תוצאה חיובית של בדיקה זו מובילה למסקנה כי לא נפל כל פגם בהליך והמבקשת הייתה מחויבת להתייצב לדיון ביום ה-22.05.05. ובוודאי שהיה עליה להגיש כתב הגנה עד ליום ה-20.04.05 . המבקשת קיבלה זימון לדיון ביום ה-05.04.05 (וידעה על כך עוד קודם לכן מבירור טלפוני שביצעה ביום ה-04.04.05), ורק ביום ה-21.04.05 הודיעה המבקשת לבית המשפט על החלפת מייצגים מטעמה בתיק.
למבקשת היה חודש שלם להתעדכן בדבר מועדי הדיונים בתיקים בהם ייצגו אותה באי כוחה ויכולה לבדוק זאת גם בתיק בית המשפט, או במחשב , או באינטרנט או על ידי פנייה למשיב, ואם התרשלה בביצוע הפעולות הנדרשות בהחלפת מייצגים , הרי שאין לה להלין אלא על עצמה, והדבר בכל מקרה איננו רלוונטי למחדלים שבאי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות לדיון.אין בהתרשלות המבקשת בטיפול בהעברת המידע בין מיצגיה כדי לגרום "לפגם בהליך" כטענתה.
לעניין סיבת מחדלה של המבקשת , טוען המשיב כי אי ידיעתה של המבקשת אודות קיומו של הדיון בתיק זה נבעה אך ורק מהתרשלותה שלה עצמה. היה ברשותה יותר מחודש לברר אודות הדיון שנקבע בתיק והיא לא השכילה לעשות זאת.כמו כן לא בדקה עם משרדם על עו"ד רביע או עו"ד אלבנה על רשימת דיונים בתיקים שנוהלו עבורה בבתי המשפט השונים, או באמצעות האינטרנט דרך אתר בתי המשפט, אודות מועדי הדיונים בתיקים הם היא מופיעה כצד להליך, מחדלים אלו אינם יכולים להוות עילה מוצדקת לביטול פסק הדין.
באשר לסיכויי ההצלחה של המבקשת, נזקיו של המשיב עולים עשרות מונים על הסכום הנתבע על ידי המבקשת , ועל כן ממילא לא קיים סיכוי אמיתי לתביעת המבקשת.
לעניין סיבת מחדלה של המבקשת להגיש כתב הגנה, במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקש, ובחלוף 4 חודשים מאז הגשתה, לא הוגש מטעמה כתב הגנה בתיק, מכאן עולה כי זכותו של המשיב לקבלת פסק דין בתביעה שכנגד קמה לא רק משום העדר התייצבות לדיון של המבקשת, אלא גם ובעיקר משום העדר הגנה בתובענה שהוגשה כנגדה.
לעניין סיכויי ההצלחה של המבקשת כי הגנתה תתקבל בתביע שכנגד, המבקשת כלל לא התייחסה לסיכויי הגנתה להתקבל בתביעה שכנגד, וכאמור התעלמה לגמרי מהעובדה כי לא הוגש מטעמה כתב הגנה בתיק.במצב בו אין התייחסות להגנת המבקשת כנגד תביעת המשיב , לא במסגרת הבקשה גופה ולא במסגרת התצהיר התומך בבקשה, הרי שאין מנוס מלקבוע שהמבקשת לא הראתה כל סיכוי להגנתה בתובענה.
דיון
הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה...רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".
(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411.02
בנק לאומי לישראל בע"מ נגד
מיכאלי (טרם פורסם).
ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000.92 -
יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:
"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
