החלטה בתיק א 424/04

1.       בשנת 1966 רכשה התובעת זכויות במקרקעין שונים, אותם מכרה לאחר מכן לצדדים שלישיים. הזכויות שנקכשו כללו אף את זכויותיו של הנתבע מס' 6.

2.       בתאריך 31.12.96 הגיש הנתבע מס' 6 תובענה וטען כי לא מכר לתובעת את זכויותיו, אך בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו. הנתבע מס' 6 לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט העליון, וערעורו התקבל. עם זאת, ומכיוון שהמקרקעין נמכרו זה מכבר לצדדים שלישיים, קבע בית המשפט העליון כי הנתבע מס' 6 לא יהיה זכאי לקבל המקרקעין בעין אלא יהיה זכאי לפיצוי בלבד. על כן, הדיון בתובענה הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע סכום הפיצויים המגיע לנתבע מס' 6, ובשלב זה הדיון בעניין זה טרם בא לסיומו.

3.       בתביעתה שלפני עותרת התובעת למספר סעדים, ואלה הם:

(א)     להצהיר כי היא זכאית לשיפוי מאת הנתבעים בכל סכום פיצויים שתחויב לשלם לנתבע מס' 6.

(ב)      להצהיר כי "הנתבעים או מי מהם" הציגו שפני התובע מצג שווא, הטעו אותה לא מסרו לה מידע מהותי, הסתירו מידע, נטלו כספים לא להם וגרמו לתובעת לכרות את עסקת המכר.

(ג)      להצהיר כי הנתבעים "או מי מהם" הפרו חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת.

(ד)      "לחייב את הנתבעים, או מי מהם, בהשבת מלוא סכום תמורת המכר המשוערכת, בהתאם לערך המקרקעין אשר נמכרו כיום - אשר קיבל לידיו שלא כדין".

(ה)     לבטל את פסק הדין בע"א 7303/01 של בית המשפט העליון, מחמת מרמה או מחמת שניתן על בסיס עדות שקר.

(ו)      "ליתן כל סעד אחר ו/או נוסף כפי שיראה לבית המשפט לנכון ולצודק לאור נסיבות העניין."

(ז)      להתיר לתובעת לפצל סעדיה.

4.       בעת שהועברה התביעה לטיפולי סברתי כי הוגשה טרם זמנה שכן בית המשפט הדן בעניין טרם קבע את סכום הפיצויים לו זכאי הנתבע מס' 6. על כן ביקשתי מהצדדים לטעון טענותיהם בעניין זה, ואכן, ב"כ התובעת וב"כ הנתבע מס' 6 הגישו כתבי טענות בעניין זה.

5.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי אין בשלב זה מקום למחוק את התביעה נגד הנתבעים 1 עד 5, ויש מקום לברר עתירת התובעת לסעד הצהרתי, כי על הנתבעים 1 עד 5 לשפותה בגין כל סכום שתחויב לשלם לנתבע מס' 6. ממילא מובן כי עתירה זו אינה יכולה לחול על הנתבע מס' 6, ועל כן ככל שהדברים אמורים בשיפוי התובעת, דין תביעתה של התובעת כנגד הנתבע מס' 6, וכנגד נתבע זה בלבד, להימחק על הסף.

6.       אשר לעתירת התובעת, להצהיר כי פסק הדין של בית המשפט העליון הושג במרמה, הרי שעתירה מסוג שכזה חייבת להיות מבוססת על ביסי עובדתי מתאים, וממילא על התובעת לטעון בכתב תביעתה מה הן העובדות המלמדות על כך שפסק הדין הושג במרמה. ואולם, בכתב התביעה לא הונח הבסיס העובדתי הדרוש, וטענות התובעת הן טענות כלליות (וראה סעיף 7 לכתב התביעה על סעיפי המשנה השונים שבו).

          על כן, לכאורה גם עתירות התובעת להצהיר כי פסק הדין של בית המשפט העליון הושג במרמה, דינן להימחק על הסף.

7.       עם זאת, הלכה פסוקה היא, שבית המשפט לא ימחק על הסף תביעה קודם שניתנה לבעל הדין (התובעת במקרה שלפני) הזדמנות לתקן את התביעה, ולהעמיד את עילת התביעה על בסיס דיוני ראוי.

לפיכך, קודם שאמחק התביעה נגד הנתבע מס' 6 ואמחק חלק מהתביעה המתייחס לכל יתר הנתבעים, ניתנת בזה הזדמנות לב"כ התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, וההוראות בעניין זה תינתנה בסיפא להחלטה זו.

8.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     במידה והתובעת עומדת על עתירותיה לסעדים, שעניינם טענות התובעת כי הנתבעים 1 עד 5 פעלו במרמה, עליה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שבכתב התביעה המתוקן יובא הבסיס העובדתי הדרוש לעתירות אלה.

(ב)      במידה והתובעת עומדת על עתירתה לסעד כלשהו כנגד הנתבע מס' 6, עליה לפרט בבקשתה לתיקון כתב התביעה העובדות המבססות עתירותיה לסעדים שכאלה.