החלטה בתיק א 42350/06

מובאת בזה המלצתי לצדדים על יישוב המחלוקת בפשרה, כלהלן.

מובהר כי הדברים משקפים את התרשמותי, מחשבותיי ותחושותיי נכון למועד זה; והם נתונים לשינוי בעקבות חשיפה לראיות ולטענות חדשות, או אף מחשבות חדשות אודות ראיות וטענות קיימות. לפיכך כל צד רשאי, אם הוא סבור כי יעלה בידיו לשכנעני לשנות את דעתי, לעמוד על מימוש זכותו הדיונית להביא ראיות ולהשמיע טענות; תוך נטילת הסיכון כי התוצאה תגרע מהישגיו, לרבות בשים לב לעלות ולמשך הזמן הכרוכים בהמשך ההתדיינות.

על יסוד החומר שבתיק, דפוסי החישוב שגובשו בפסיקה, ניסיון החיים והטעמים שיפורטו להלן - חישבתי ומצאתי כי הפיצוי הראוי הוא כמפורט להלן (החישוב הוא בערכי יום 17.7.08; הסכומים עוגלו לאלפי ש"ח).

תשומת לב הצדדים כי השכר הבסיסי החודשי חושב לפי ההשתכרות השנתית עובר לתאונה (ברוטו ב"ל לפי תלוש 12.03, חלקי 12 (בענייננו - סך 8,466 ש"ח). הפסדי עבר חושבו בערכי היום, או תוך הצמדתם למדד המחירים לצרכן (לרבות השכר הבסיסי הנ"ל), והוספה הריבית הנלווית להצמדה (לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה) מאמצע התקופה. הפחתת מס הכנסה נעשתה בשים לב לנקודות הזיכוי הרלבנטיות. השכר החודשי בתקופת אשפוזו של המנוח חושב לפי התלושים שצורפו, בממוצע, והוא הוכפל בתקופת האשפוז (13.5 חודשים). ההפסד בתקופה זו חושב בניכוי השכר ששולם בתקופה זו, בסך 69,876 ש"ח. מאחר שהנתבעים שילמו אל עלות האשפוז, שכללה את הוצאות הקיום - ידת היום נוכתה מהפסד השכר כרגיל. שכרה הבסיסי של האלמנה חושב לפי ממוצע שנתי לפי טופס 106 לשנת 2003, והוא הוצמד למדד מיום התאונה ליום החישוב. בהיעדר אסמכתא ליום השחרור מצה"ל של התובעת 3, הנחתי שהוא חופף ליום הולדתה ה-20. בהתאם לאמור, סכום הקופה המשותפת הוא 17,237 ש"ח, נכון ליום החישוב. אבדן השירותים חושב לפי 3 שעות שבועיות, עד גיל 75. עזרת הזולת למנוח חושבה לפי 4 שעות שבועיות, בתקופת האשפוז. תוחלת חיי המנוח הגיעה, במועד מותו, לגיל 81.9. לפי הפסיקה, הפיצוי הלא-ממוני חושב לפי 25% מן הסכום המקסימאלי.  

להלן, אפוא, פירוט החישוב של הפיצוי המוצע:

• 1.       בגין כאב וסבל - סך 46,000 ש"ח;
• 2.       בגין הפסדי השתכרות לעיזבון בשנים האבודות בעבר - סך 123,000 ש"ח;
• 3.       בגין הפסדי השתכרות לעיזבון בשנים האבודות בעתיד - סך 209,000 ש"ח;
• 4.       בגין הוצאות קבורה לעיזבון - סך 10,000 ש"ח, בשים לב לחריגת ההוצאה בגין חלקת-קבר מן הסטנדרט הסביר המכוסה על ידי המל"ל, ולהחרגה החוקית של הוצאות אבל;
• 5.       בגין אבדן שירותים לתלויים בעבר ובעתיד - סך 88,000 ש"ח;
• 6.       בגין הוצאות והפסדים בתקופת האשפוז - סך 28,000 ש"ח, בשים לב לכך שאבדן השעות הנוספות כבר גולם בחישוב הפסד ההשתכרות, נוצלו ימי מחלה בשווי 18,000 ש"ח, וניתנה עזרת זולת מוגברת בשווי 10,000 ש"ח;
• 7.      הפיצוי המצטבר "ברוטו", בגין ראשי הנזק האמורים, עולה לסך 504,000 ש"ח.
• 8.       לפני ניכוי בגין הספק בחבות, התובעת 4 זכאית לסך 270,000 ש"ח, לפי חווה"ד האקטוארית שבתיק. התובעים 1-3 זכאים, לפני ניכוי כאמור, ליתרה בסך 234,000 ש"ח.
• 9.       נוכח המחלוקת בשאלת החבות אציע 'קניית סיכון' לפי שיעור חבות של 80% מבחינת הנתבעת 2; זאת בשים לב לאפשרות שהיה ממש בדברי המנוח לאחר האירוע, ושאולי נפל עקב אירוע רפואי עצמוני ונחבל בנפילתו. לגבי הנתבע 1 אציע מחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות.
• 10.   התוצאה היא כי לתובעים 1-3 מוצע פיצוי בסך 187,000 ש"ח, ולתובעת 4 - סך 216 ש"ח; ובסה"כ על הנתבעת 2 לשלם, לפי ההצעה, סך 403,000 ש"ח.
• 11.   לתוצאה יש להוסיף שכ"ט עו"ד; אגרה; וכן עלות חוו"ד, אם התביעה הייתה כרוכה בכזו.
• 12.   מן הסכום שהתקבל אין לנכות את הערך המשוערך של תשלומים ששולמו על ידי הנתבעת בגין האשפוז, משום שעלות זו לא נכללה מלכתחילה בחישוב הנזק.

הצדדים יידברו ביניהם בניסיון לגבש הסכמה להצעת בית המשפט, או כל הסכמה אחרת.

למקרה של אי-השגת פשרה, נקבעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 1/2/09, שעה 8:30.