אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 4202/02

החלטה בתיק א 4202/02

תאריך פרסום : 15/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
4202-02
16/08/2005
בפני השופט:
טהר שחף

- נגד -
התובע:
חמיאס מאיר
עו"ד רבי
הנתבע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד ירון אילן
החלטה

1.         בפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע טוען כי נפגע כהולך רגל על ידי רכב שמספרו אינו ידוע, בתאונה שהיא תאונת דרכים, שאירעה באשקלון ביום 26.08.00. כי נלקח ממקום התאונה לביה"ח ברזילי באשקלון, שם אושפז במחלקה האורטופדית עד ליום 04.09.00, אחר שאובחנו בו שבר בירך ימין מלווה בשפשופים, נפיחות ורגישות במישוש (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעת כפרה באירוע התאונה וטענה כי התובע לא נפגע בה כלל.

3.         מתוך טענות בעלי הדין פוצל הדיון באופן ששלב ראשון הוצגו הראיות גבי נסיבות התאונה.

לציין כי במהלך שמיעת הראיות הגיעו בעלי-הדין להסכם גבי גובה נזקיו של התובע למקרה בו יוכרע כי אכן נפגע בתאונת דרכים (עמ' 24 לפרוטוקול).

4.         מטעם התובע העידו הוא עצמו ועד נוסף, שהיה עמו במקום ובזמן. הנתבעת ויתרה על עדות החוקר מטעמה וביקשה "למשוך" התצהיר שנתן.

5.         אחר עיון ושיקול הראיות שהוצגו, יחד עם שיקול טענות ב"כ בעלי הדין, גם בסיכומי טענותיהם - אני מוצאת לקבל גרסת התובע כמהימנה.

אין חולקין כי הנטל להוכיח כי התובע נפגע בתאונה המהווה תאונת דרכים- מוטל עליו, וכי הנתבעות אינן צריכות להציג גרסה חילופית לנסיבות התאונה.

חובתו של התובע היא להציג גרסה אמינה ממנה ניתן יהיה להסיק, אחר משקל הראיות במאזניים, כי אכן נפגע בתאונת דרכים.

התובע וחברו העידו אודות נסיבות קרות התאונה, והוצגו אף מסמכים המעידים על אשפוזו של התובע מיד אחר התאונה, וכן חלק ממסמכים שנערכו על ידי המשטרה, בעת בחינתה את התאונה.

על אף טענות הנתבעת גבי סתירות רבות, הן בגרסת התובע עצמו, הן כאשר מעמתים גרסה זו עם גרסת העד מטעמו, הן גבי אי היכולת להסתמך על ממצאים כאלה או אחרים של המשטרה- שלא הוצגו בדרך הראויה, מצאתי, כאמור לעיל, להאמין לתובע כי אכן התאונה ארעה כפי טענתו, כי נפגע על ידי מי שאין הוא יודע את זהותו, בתאונת פגע וברח.

לציין כאן, כי נקבע, לא אחת, הן בסעיף 57 לפקודת הראיות, הן בפסיקה, כי יש להבחין בין "סתירות לכאורה" הנעוצות ב"טבע האנושי", לבין סתירות "אמיתיות", המעלות חשש של אמירת שקר ומעמידות בספק את מהימנות העדות שבקשר אליה נתגלות הסתירות.

כאשר ה"סתירות" הן "קלות ערך" ו"אינן יורדות לשורשו של עניין"- ניתן, כך נקבע, לקבל דברי עד כמהימנים.  וכך נאמר עוד כי אין בכוחן של סתירות כדי לאיין דברי העדים הנוגעים בדבר, אלא כשמדובר בסתירות מהותיות (ראה בי. קדמי, על הראיות, תשס"ד -2003, חלק שלישי, עמ' 1607-1610).

עוד נקבע, גבי הטיית מאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, כי- "...הראיות שהובאו במשפט חייבות להראות, שמאזן האפשרויות המסתברות העולות מהן, נוטה לגרסת הצד הנושא בנטל השכנוע לגבי השאלה השנויה בחלוקת. מכאן יוצא, שאם בעניין פלוני נוכח בית המשפט לדעת, שאכן הוכיח הצד הנ"ל את גרסתו על פי המבחן האמור, כי אז מחובתו להכריע את הדין לטובתו, אף אם היה בעדות מסוימת כדי להעלות... ספק- ואפילו ספק סביר- פן אין אמת באותה גרסה...."

ועוד: -

..."איש אינו נהנה, אפוא, מן הספק במישור האזרחי, וההכרעה נופלת על פי עמידתו של הנושא בנטל השכנוע, בדרישה של הטיית מאזן ההסתברות לטובתו. כמובן, שהעלאת ספקות, מכרסמת גם כאן בכוחן הראייתי של הראיות שמביא הנושא בנטל השכנוע. ברם- כרסום זה צריך ליטול מאותן ראיות את כוחן להטות את מאזן ההסתברות; ואין די בהעמדתן בספק בלבד..." [ראה י' קדמי, שם, עמוד 1550].

6.         והנה כך, גם אם עלו סתירות בעדות התובע גבי הזמן בו שהה בחוסר הכרה אחר התאונה, גבי מי פגע בו לסברתו, גבי המועד המדויק של אירוע התאונה, והמקום בו עמד ומטרת שהייתו שם- אני מוצאת לקבוע כי גרסתו לקרות התאונה לא נסתרה, כי אין בסתירות הללו כדי לשלול הגרסה הגרעינית, הבסיסית, כפי שנטענה בכתב התביעה.

לציין, כי מנגנון פגיעתו של התובע מתאים אף הוא לגרסתו, כי במסמכים אחדים של בית החולים נאמר כי אכן נפגע בתאונה, כי נדרס.

לציין עוד, כי כשארעו לתובע תאונות אחרות- טען גביהן את נסיבותיהן (כך כאשר, למשל, נפל באמבטיה, זמן קצר אחר התאונה נשוא התביעה), ולא מצאתי מדוע לא ניתן לקבל גרסתו גבי התאונה כאן, גם מתוך המסמוך הרפואי הקרוב לאירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ