אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 41701/04

החלטה בתיק א 41701/04

תאריך פרסום : 18/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
41701-04,156073-08
26/03/2008
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
סמדר איזנברג
הנתבע:
1. מועצה מקומית מטולה
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה
  1. בפני בקשת התובעת להתיר לה  להוסיף ראיה  לאחר תום שמיעת הראיות ויחד עם הגשת סיכומיה. הראיה המבוקשת היא תמונות שצולמו על ידי בנה של התובעת ביום 22.2.08.
  1. בתיק מתנהלת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, כנטען על ידה, ביום 17.3.02, בעת שחצתה כביש המצוי בשטח הנתבעת 1. לטענת התובעת,  בעת שחצתה הכביש נתקלה במחזיר אור מסוג "עין חתול",  שלא היה מחובר כראוי לקרקע. הצדדים לא הגיעו לפשרה בתיק וביום 2.1.07 ניתנה הוראה על הגשת תצהירים וראיות. התובעת הגישה ראיותיה ביום  25.2.07. הנתבעות הגישו ראיותיהן ביום 15.4.07. התיק נקבע לשמיעת כל הראיות ולגמר ליום 6.1.08. מטעם התובעת העידה היא עצמה ובעלה. בקשת התובעת להעיד עד נוסף אשר לא הוגש תצהיר מטעמו, עד אשר תחילה ויתרה התובעת על עדותו, נענתה בחיוב למרות התנגדות הנתבעת. הנתבעת העידה את עדיה והתיק נקבע להגשת סיכומים. התובעת הייתה אמורה להגיש סיכומיה עד ליום 6.2.08. ביום 28.2.08, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד, הוגשו סיכומי התובעת יחד עם בקשה להוספת ראיה.
  1. התובעת טוענת כי  במהלך שמיעת הראיות הופתעו התובעת ובעלה מעדות מהנדס הנתבעת 1 על פיה לא יתכן מצב בו  מחזיר האור יהיה משוחרר. נטען כי ביום 20.2.08 ראה בנה של התובעת  מחזיר אור משוחרר וצילם אותו ביום 22.2.08. נטען כי ראיה זו התגלתה לתובעת רק עתה וצירופה לא יפגע בהגנת הנתבעות, אשר תוכלנה להתייחס בסיכומיהן לראיה החדשה. נטען כי הוספת הראיה תתרום לברור האמת.
  1. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן התרת הגשת הראיה תפגע פגיעה קשה בזכויותיהן, משנחשפו קווי הגנתן ומשתם שלב הראיות. נטען כי אם תותר הגשת הראיה יאלץ בית המשפט לפתוח מחדש את  הדיון בתיק שכן עליהם להגיב לראיה, בין היתר באמצעות עדים וראיות מטעמם. נטען כי התובעת יכלה לדעת על הראיה בשלב מוקדם יותר וככל הנראה גם ידעה. נטען כי על פי הפסיקה, יש להקפיד במקרים כאלו על קיום סדרי הדין , במיוחד כאשר החל כבר שלב הסיכומים.
  1. תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 דנה באפשרות להביא ראיות מפריכות על ידי בעל הדין שהחל להביא ראיות. מקובל להבחין בין שני סוגי ראיות מפריכות - אלו הקשורות לשאלות שבמחלוקת, שאז יש, ככלל, להתיר הבאתן, ואלו שאינן קשורות באופן ישיר לשאלות שבמחלוקת, כמו ערעור מהימנותו של עד הצד האחר, שאז נתון שיקול דעת לבית המשפט אם להתיר הבאתן. עם זאת, ראיות שיכול היה אותו צד אשר מבקש להביא ראיות מפריכות להביא מלכתחילה ולא כתוצאה ישירה מעדויות בלתי צפויות ומפתיעות של הצד האחר - אינן נכנסות כלל להגדרת ראיות מפריכות ומדובר, למעשה, בבקשה להביא ראיה נוספת באיחור. ראה:  י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 507- 509. 
  1. בענייננו - תיאורו של אותו מחזיר אור נטען והיותו משוחרר או בלתי תקין היא שאלה שהייתה שנויה במחלוקת עוד מראשית ההליך. אין מדובר בראיה מפריכה אלא בבקשה להביא ראיה נוספת - באיחור.
  1. לבית המשפט קיימת סמכות, מכוח סמכותו הטבועה, להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת באיחור, תוך סטייה מסדרי הדין:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה ...עם זאת עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. אכן, בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי - הגשתה במועד נובע ממחדלו של בעל דין ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור"

            רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נה(4) 577.

            וכן :

"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן "בחבילה אחת"- כך, ולא בתפזורת, זעיר שם וזעיר שם...אכן "כאשר, מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי שבית המשפט יענה לו"...אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט את דעתו לאופי הראיה  הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה...גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט...כן ינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם שלא הובאו בזמן הראוי..."

ע"א 579/90 רוזין נ' בן - נון, פ"ד מו(3) 738. ראה גם : זוסמן, שם , עמ' 509-510; בר"ע (חי) 1266/05  ויטלר נ' פסגות זכרון (24.11.05);בש"א (י-ם) 632/06 לוי נ' קופ"ח לאומית (20.7.06).

  1. ומה בענייננו?  לאחר ששקלתי כלל השיקולים הרלוונטיים  הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בפנינו במקרה מיוחד וחריג, בו יש  הצדקה לסטות מסדרי הדין הרגילים, על פיהם התובע מגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" לפני ראיות ההגנה. אין מדובר בראיה אותה התובעת לא יכולה הייתה להגיש במועד מסיבה אובייקטיבית כלשהי. אין מדובר בשאלה חדשה שבמחלוקת, אין מדובר  בעובדה או טענה חדשה אשר התגלו רק לאחרונה. התובעת ידעה כי עליה להוכיח את מצבו של אותו מחזיר אור, לגביו טענה כי היה משוחרר. התובעת אף הציגה תמונות רבות של מחזירי אור שונים שצולמו במועדים שונים ואף יום לפני מתן עדותה. היא הייתה רשאית להגיש תמונות נוספות כראות עיניה על מנת להוכיח טענותיה, אך הכול במסגרת הגשת ראיותיה ובחבילה אחת. יש לציין כי התובעת מתגוררת עד היום בשטח הנתבעת 1 ואין מדובר בתמונות המתארות מקום אשר מבחינה אובייקטיבית קשה היה לה להגיע אליו ולצלמו. קבלת הבקשה להמציא ראיה נוספת כעת, לאחר שתמה שמיעת הראיות והתיק נמצא בשלב הסיכומים, תפר את האיזון הראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים ותפגע ביעילות הדיון,  הכול בהעדר הצדקה של ממש.  מעבר לכך, לטעמי, אין מדובר בראיה בעלת משקל ראייתי נכבד לצורך הוכחת התביעה, אשר אי צרופה יפגע פגיעה של ממש בברור האמת, שהרי מדובר בתמונות שצולמו לאחרונה, תמונות שאינן מתייחסות למועד האירוע הנטען ואינן יכולות ללמד על המצב בעת האירוע. אי צרוף הראיה לא יפגע בתובעת פגיעה משמעותית, לעומת פגיעה בנתבעות, אשר אם תצורף הראיה, תהיינה זכאיות לחזור ולהציג עדים וראיות מטעמן ולפתוח שוב את שלב שמיעת הראיות.
  1. לאור כך אני דוחה את הבקשה. הוצאות הבקשה ידונו בסיום ההליך.
  1. הנתבעות יגישו סיכומיהן בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ‏י"ט  אדר ב תשס"ח, ‏26 מרץ 2008בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ארנה לוי, שופטת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ