1. בפני בקשה מטעם התובעת (להלן: "
המבקשת"), להשית את שכר טרחת המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה, ד"ר ברג מונל, על כתפי הנתבעת (להלן: "
המשיבה") ולמינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי הפסיכיאטריה והא.א.ג.
ואלה העובדות הצריכות לענייננו;
עסקינן בתביעה לפיצוי בשל נזק גוף, אשר ארע למבקשת לטענתה, עת היתה מעורבת בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
כנטען בכתב התביעה, המבקשת נפגעה כנהגת ברכב פרטי, ביום 18.11.2005, כאשר רכב אחר התנגש ברכבה מאחור (להלן: "
התאונה"). לאחר התאונה ובעקבותיה, החלה סובלת מכאבי ראש, סחרחורות, רגישות טרפזיוס, הפרעת תחושה בקרקפת, הפרעת תחושה בגב כף היד, חרדות סיוטים, פחדים, נדודי שינה, אי שקט, חוסר סבלנות, חוסר ריכוז ואגרסיביות.
לכתב התביעה צרפה המבקשת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה וא.א.ג.
בהחלטתי מיום 9.1.2008, הורתי על מינויו של ד"ר ברג מונל, כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. כן הורתי כי המומחה יביע דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי התחום האורטופדיה וכי הבקשה למינוי פסיכיאטר תדון לאחר צירוף תיק הטיפולים של המבקשת אצל הרופא המטפל.
מכאן הבקשה.
2.
טענות הצדדים
אשר לבקשה להטלת שכר טרחת המומחה בתחום הנוירולוגיה על כתפי המשיבה, טוענת המבקשת כי אין מדובר בתאונת עבודה שכן התאונה ארעה ביום חופשי מעבודה בדרכה חזרה מן המספרה - כאמור בתצהירה שצורף לבקשה, ועל כן אין לסטות מן הנוהג להטיל שכר טרחה על כתפי הנתבעים, ובענייננו- המשיבה.
אשר לבקשה למינוי פסיכיאטר, טוענת המבקשת כי עולה מן המסמכים הרפואיים מהמרכז הקהילתי לבריאות הנפש מראשון לציון ומפסיכיאטרית מומחית, ד"ר מגור אלידה, כי התאונה הותירה בה פגיעות נפשיות קשות ונוכח העובדה כי לא טופלה פסיכיאטרית עובר לתאונה, עולה קיומה של ראשית ראיה לנכות פסיכיאטרית;
לאחר התאונה וכתוצאה ממנה, החלה לסבול מהפרעה בתר חבלתית, PTSD, אשר באה לידי ביטוי בחרדות, סיוטים, עצבנות, חוסר סבלנות, אימפולסיביות, תחושת לחץ, חוסר תיאבון, כאבי בטן וקשיי ריכוז. כן טוענת המבקשת כי החלה בטיפול נפשי ותרופתי מיד לאחר התאונה ובעקבותיה.
אשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג, טוענת המבקשת כי צירפה לכתב התביעה מסמכים, כדוגמת תוצאות בדיקת ENG-VNG, בדיקה קלורית ובדיקה אודיולוגית, המעידים על קיומה של ראשית ראיה לנכות רפואית בתחום זה. לטענתה, המסמכים מעידים על קבלת טיפול רפואי עקב ירידה בשמיעה, ירידה משמעותית בשיווי המשקל ורגישות לרעש.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה בחלקה.
בתגובתה ציינה המשיבה כי באם האמור בתצהירה של המבקשת אמת וכי אין מדובר בתאונת עבודה, תסכים להטלת שכר טרחת המומחה בתחום הנוירולוגי, על כתפיה.
אשר לבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הפסיכיאטריה, טוענת המשיבה כי אין מקום למינוי כאמור. כאמור, לבקשה צרפה המבקשת מסמכים ערוכים על ידי פסיכיאטרית מומחית, ד"ר אלידה מגור, המופנים לועדה רפואית. לטענת המשיבה, בהעדר תיק הטיפולים של המבקשת אצל ד"ר מגור, והסתפקות המבקשת בצירוף מסמכים הנחזים כחוות דעת בלבד, עולה המסקנה כי המבקשת לא טופלה על ידה, אלא הגיעה לביקור בודד וזאת על מנת להכין חוות דעת לצורך הגשתה לוועדה רפואית של משרד החינוך. משלא צורף תיק הטיפולים, בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 9.1.2008, אין מקום למינוי מומחה כאמור.
מעבר למסמכים האמורים, טוענת המשיבה כי צורפו שני מסמכים מהמרכז לבריאות הנפש בראשון לציון, האחד מיום 21.2.20066 והשני מיום 18.4.2006, שאינם מעלים קיומה של ראשית ראיה לנכות נפשית שכן הם אינם מהווים ראיה על טיפול שניתן למבקשת וגם הם ניתנו רק מספר חודשים לאחר התאונה.
אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג, טוענת המשיבה כי המבקשת לא עתרה למינוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג בכתב התביעה. לטענתה, במסמכים אשר צורפו לבקשה, המכילים תוצאות בדיקות הנוגעות לתחום הא.א.ג, כדוגמת בדיקה קלורית ובדיקה אודיולוגית, אין כל ממצא היכול להעיד על בעיה בשמיעה, הנובעת מהתאונה.
4. המבקשת השיבה לתגובה.
בתשובה חזרה על טענותיה בדבר הטלת שכר טרחת המומחה בתחום הנוירולוגיה על כתפי המשיבה ועל קיומה של ראשית ראיה לנכות רפואית בתחומי הפסיכיאטריה והא.א.ג, המצדיקים מינוי מומחים בתחומים כאמור.