החלטה בתיק א 40810/03

א.        רקע:

            נחלקו הצדדים בשאלה האם התובע נפגע  בארוע שהינו תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), אם לאו לפיכך פוצל הדיון ונדונה תחילה שאלת החבות.

ב.         טענות התובע

            לאור האמור בתצהירו (ת/1), בתאריך 10.4.02 שעה 16.00 רכב  על גבי קטנוע ברחוב  הופיין לכיוון בת ים (ממזרח למערב), תוך כדי התקדמות איטית בשל "פקק" תנועה. לפתע נפתחה דלת ימין של מכונית שעמדה באמצע הכביש ופגעה בברכו השמאלית. התובע ציין, כי נפגע מקצה הדלת, הוא חש מכה ונעצר ליד המכונית, לא חשב שהפגיעה רצינית והמשיך בנסיעתו. התובע ציין כי נהג הרכב התעניין בשלומו, כי לא נפל מהקטנוע אלא נעצר בצד ובדק עצמו. לאחר מס' ימים חש שנתפסה לו הברך עת עלה במדרגות ופנה לרופא המשפחה ולאורטופד, מומחה שאבחן אצלו קרע במיניסקוס. מאחר ונשאל על ידי הרופא אם הייתה לו פגיעה כלשהי לאחרונה סיפר התובע על התאונה כשאז אמר לו המומחה, כי הפגיעה בברך יכולה לנבוע רק מהתאונה.

            התובע הדגיש את היותו שוטר מתנדב במשטרת ישראל וכי נדהם לשמוע כי הנתבעת טוענת שמסר גרסה כוזבת.

ג.         טענות הנתבעת:

            לטענת הנתבעת  בחקירה אותה ניהלה הוקלטה שיחה עם אבי התובע לפיה מאשר האב, כי הבן - התובע - נפצע במהלך משחק כדורסל (נ/2), מה גם, שקיימות סתירות בגירסאות התובע.

ד.         המחלוקת - דיון:

            המחלוקת אם כן הינה האם נפגע התובע במהלכה של תאונת דרכים אם לאו.

            לאחר שקראתי כתבי הטענות, תצהיר התובע, פרוטוקול הדיון ויתר המסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה כי התובע אמנם נפגע בתאונת דרכים. אמנם קיימת תהיה כיצד יתכן שאביו, בביתו התגורר, סבר, כי נפגע במהלך משחק כדורסל, אך נדמה, כי אין בתהיה זו כדי להכשיל לחלוטין גרסת התובע, השיחה עם האב התנהלה ביום 23.9.02 בעוד התובע מבקר אצל רופא כשבוע לאחר התאונה עם הסבר אחר לגמרי באשר לנסיבות הארוע. אין גם הכרח כי האב ידע בוודאות הנדרשת כי המכה הינה תוצאה של תאונת דרכים, מה גם שהאב מציין בחקירתו מביה"ש שלא ידע על התאונה כתאונת דרכים, יתכן שהעריך לכן אחרת (ראה עמ' 1 לפרוטוקול מיום 14.9.04).

            תמיכה לגרסת התובע מצאתי דווקא באישור הרפואי על ביקור אצל רופא - ד"ר בן דוד מלכה - המציין במסמך כך:

            "סיבת הפניה - לפני שבוע נחבל ברגל שמאל בנהג [כך במקור] על אופנועו תוך נסיעה משהו פתח דלת והוא קיבל מכה מהדלת ברגל.

            כעבור שבוע כאב שוב חזר בעיקר בעליה במדרגות".

            המסקנה מהאמור במסמך זה הינה, כי התובע פנה לראשונה לרופא לאחר כשבוע מיום התאונה. סברתי במקביל כי התובע לא חש בכאבים יוצאי דופן במהלך אותו שבוע לאחר הארוע ורק כאשר עלה במדרגות חש את ברכו השמאלית, אך אין לומר במאזן ההסתברויות, כי לא נפגע  בברכו במהלך אותו ארוע, לכך יש תימוכין.

            מאידך, אין לאמר כי הפגיעה בברך הייתה קשה או מיוחדת, שכן גם הרופא, ד"ר בן דוד מלכה - שבדק את התובע אך כשבוע לאחר הארוע מוצא "מעט קיפיטציות בפיקה" אינו מוצא נפיחות ומוצא בנוסף "רגישות באזור לטרלי של הפיקה משמאל".

            האמנתי לתובע שאמנם פגעה ברכו השמאלית בדלת מכונית שנפתחה אך  איני יכול  להיות משוכנע שאת שעבר לאחר מכן, בהיבט הרפואי, יש בהכרח לייחס לארוע זה. בהחלט יתכן כי הנזק מקורו דווקא בהיות התובע חובב כדורסל, אך עניין זה יש להשאיר לבחינת מומחה רפואי. יותר משהמכה הביאה לנזק, נלמדה הסיבה לנזק בדיעבד לאחר שהתברר לתובע שיש נזק בברכו והסיבה הסבירה לה - כך טען - הינה המכה בתאונה. לפיכך, הנני לקבוע, כי התובע  אמנם נפגע בברכו עת זו פגעה בדלת מכונית שנפתחה  ולפיכך יש לראות במאורע תאונת דרכים לפי החוק. במצב דברים זה יש לבחון בבקשת התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

            לאחר עיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה וביתר חומר הראיות בתיק, הגעתי למסקנה, כי התובע סיפק את ראשית הראיה הנדרשת בתקנות המומחים ולפיכך הנני מורה על מינוי של פרופ'  איכנבלט מריו כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי.

            בשכרו תישא בשלב זה הנתבעת.

            הצדדים יעבירו אליו מלוא החומר הרפואי שברשותם בתוך 30 ימים.במסגרת חווה"ד יבחן המומחה  האם מצבה נוכחי של הברך נובע כתוצאה מהתאונה או שמא מסיבה אחרת.