בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
40483-06,177624-06
30/03/2008
|
בפני השופט:
סימון ורדינה
|
- נגד - |
התובע:
1. חגי הדר פרויקטים בע"מ 2. חגי הדר
|
הנתבע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
|
החלטה |
1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק") הגיש נגד חגי הדר (להלן: "
המבקש") תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה בחשבון העו"ש אותו ניהל בבנק (ת.א 40483/06).
כמו כן, הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר נגד חגי הדר פרויקטים בע"מ (להלן: "
המבקשת") בגין אי פירעון הלוואה ויתרת חובה בחשבונה בבנק וכן נגד המבקש מכוח חתימתו כערב לכל חובותיה והתחייבויותיה של המבקשת (ת.א 40485/06 ).
המבקשים הגישו בקשות רשות להגן. בקשות אלו הינן נשוא החלטתי זו.
2. מקריאת התצהיר התומך בבקשות הרשות להגן עולה, שהמבקשים פרטו טענות הגנה לכאורה, לפיהן נגרמו למבקשים הפסדים, הנובעים מהפעולות הבאות של הבנק:
א. הבנק מנע מהמבקש לפדות תוכניות חיסכון שלו במועד פירעונן ובכך מנע ממנו לאפס יתרות החובה בחשבונות המבקשים, חרף רצונו של המבקש ותוך איום של פקידי הבנק על המבקש, כי אם יפדה את תוכניות החיסכון יבוטלו לאלתר מסגרות האשראי, שניתנו בחשבונות המבקשים.
הבנק ניצל את מעמדו העדיף ותוך ניגוד עניינים מובהק, בניגוד לחובת הנאמנות המוגברת של הבנק כלפי לקוחותיו, הפעיל על המבקש השפעה בלתי הוגנת, להמשכן של תוכניות החיסכון כתנאי להמשך קיומן של מסגרות אשראי בחשבונות המבקשים.
ב. הבנק אילץ את המבקשת ליטול הלוואה בסכום של 220,000 ש"ח לצורך הקטנת יתרה החובה בחשבונה. לו היה המבקש פודה את תוכניות החיסכון, כפי שרצה לעשות, כלומר, אילו הבנק לא היה מונע זאת ממנו, היה מאפס את יתרות החובה ולא היה צורך בנטילת הלוואה זו.
למרות האמור לעיל, לאחר חקירתו הנגדית של המצהיר ושל המומחה עורך חוות הדעת וקריאת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שסיכויי המבקשים להצליח בטענות הגנה אלה דחוקות:
א. התברר, כי בניגוד למסכת העובדתית, שנפרשה בתצהירו של המבקש, בתקופה בה טוענים המבקשים, שחשבונותיהם היו ביתרות חובה והבנק כפה עליהן את המשכן של תוכניות החיסכון, הבנק נתן למבקשים בחשבונות שלהם ערבויות בנקאיות לטובת צדדים שלישיים במאות אלפי שקלים. כמו כן, קיבלו המבקשים הלוואות שונות, כך שלבנק נדרשו בטוחות. לנוכח נתונים אלה ספק אם ניתן לקבוע, כי העובדה, שהבנק עמד על כך שתוכניות החיסכון תחודשנה כתנאי להמשך מסגרת האשראי הינה התניית שירות בשירות אסורה.
ב. התברר, כי כאשר בסופו של דבר נפרעו תוכניות החיסכון של המבקשים מאוחר יותר, בפועל נמנעו המבקשים מלהשקיע את כספי תוכניות החיסכון לשם סילוק יתרות החובה בחשבונותיהם, אלא השקיעו אותם בניירות ערך ובפיקדון שקלי.
ג. מטיעוני ב"כ הבנק בסע' (5) ו (ב) לסיכומי טענותיו עולה, כי קיימת אפשרות שמצויים ליקויים בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים.
בנסיבות אלו, הגעתי למסקנה, שיש לתת למבקשים בטענות שפורטו לעיל רשות להגן מותנית בהפקדת סך של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד לא יאוחר מיום 1.5.08. לא יופקד הסך האמור, תידחה בקשת הרשות להגן.
3. אני בדעה, שאין ליתן למבקשים רשות להגן בטענה, כי הבנק חייב שלא כדין את המבקשת בגין עמלת שיחזור דפי חשבון בסך של 2,295 ש"ח. הטענה אינה ברורה ואינה מפורטת.
4. המבקשים ביקשו מבית המשפט לקבל רשות להתגונן בטענה, כי יש לקזז מסכום החוב סך של 28,844 ש"ח, סכום המהווה הפסד שנגרם למבקש בגין השקעה בניירות ערך, שרכש מהכספים שקיבל מפדיון אחת מתוכניות החיסכון, לאחר שבסופו של דבר פדה אותן בשלב מאוחר יותר. לטענת המבקש נזק זה לא היה נגרם, לו הבנק היה מאפשר לו לפדות את תוכנית החיסכון בפעם הראשונה שביקש, והמבקש היה מעביר הכספים לסילוק יתרות החובה בחשבונות.
מדובר בטענה מגוחכת שטוב היה שלא הייתה נטענת.
5. לסיכום, ניתנת למבקשים רשות להגן כאמור בסעיף 2 להחלטתי זו בכפוף לתנאים שפורטו שם.
6. אני קובעת, כי הוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל ישולמו לפי תוצאות המשפט.
ניתנה היום, כ"ג ב אדר ב, תשס"ח (30 במרץ 2008) בנוכחות עו"ד משה יוסוב ב"כ המבקשים ועו"ד אביחי דרזנר ב"כ המשיב.