אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 39713/06

החלטה בתיק א 39713/06

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
39713-06
30/10/2007
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
1. בלקין פסח
2. דורניר בע"מ

הנתבע:
1. פלאדן אספקה טכנית בע"מ
2. פנאן שמעון
3. וטורי פנאן דולי
4. פנן יוסף
5. זיידל )פנן( דליה
6. קפון )פנן( אורלי
7. קרזו אלברט אבי
8. הארי דניאל
9. 'א. שטרום ושות
10. חימדא חברה קבלנית לבניין בע"מ
11. מ.ש.א חברה לבניה בע"מ
12. פנאן דינה

החלטה

המבקשת, הגב' דינה פאנן [ להלן: "דינה"] היא הנתבעת מס' 12 בתביעה שהוגשה בתיק העיקרי לשיפויים של התובעים [ להלן (בנפרד): "בלקין" ו "דורניר"   בהתאמה ], בגין ערבות ששולמה על ידיהם לבנק אוצר החייל בע"מ [ להלן: "הבנק"] בנסיבות אשר יתוארו בקצרה, ככל הדרוש לעניין החלטה זו, שעניינה בעתירותיה של דינה לסילוק התביעה נגדה על הסף.

לבקשה מספר עילות אולם לאור דרך הנמקתה ותוצאתה של החלטה זו איני רואה צורך לדון בכולן, כפי שיובהר בהמשך הדברים.

על פי הסכם פשרה שנכרת בין הבנק לבין  התובעים, וקיבל תוקף של פסק דין          [ נספחים ה' ו ו' לכתב התביעה; להלן: "פסק הפשרה" ], שלמו התובעים, לטענתם, סכום של -.700,000 $ חוב לבנק [ סעיף 7 לכתב התביעה ] כמי שהיו ערבים לחובותיה של החברה פלאדן אספקה טכנית בע"מ, הנתבעת מס' 1 בתיק העיקרי     [ להלן: "פלאדן" ]; התביעה היא לשיפויים של התובעים בגין התשלום הנ"ל, כנגד פלאדן וכנגד שאר ערבי החברה ודינה ביניהם.

פסק הפשרה ניתן בבית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב  בת.א. 1086/89, נספח ט' לתצהירה של דינה [ להלן: "פסק הדין המחוזי"].

הקביעות שבפסק הדין המחוזי הן אלו שאתייחס להן בהחלטה זו ולא נטען על ידי התובעים כי לאור פסק הפשרה בטלו הקביעות בפסק הדין המחוזי ואינני קובע דבר באשר לסיכוייה של טענה כזו אילו נטענה.

להבנת הדברים יש להתייחס, בקצרה, לרקע ה"היסטורי" של הפרשה כפי שעולה מתצהירה של דינה, התומך בבקשתה הנוכחית [ לעניין משמעותו של התצהיר אשוב בהמשך הדברים ].

דינה וחברה בשם א. שטרום ושות' בע"מ היו בעלי המניות של פלאדן; בעל המניות בחברת א. שטרום ושות' בע"מ היה אחד, חביב פאנן (להלן: "חביב") שהיה גיסה של דינה ולהלן אתייחס אליו כמי שהיה בעל המניות בפלאדן, לצורך תיאור הדברים.

חביב ודינה מכרו את מניותיהם לדורניר.

דורניר היא חברה משפחתית בשליטתו של בלקין [ ראה סיכום הדיון מיום 3.5.85 שקדם להסכם מכירת המניות, כפי שלהלן, והוא נספח א' לתצהירה של דינה (להלן: "סיכום הדיון") וכן פיסקה ראשונה בסעיף 2 לפסק הדין המחוזי ].

בהסכם מכירת המניות לדורניר מיום 24.5.1985 נקבע כי חביב ודינה ישוחררו מערבויותיהם לבנק  [ סעיף 4 להסכם מכירת המניות, נספח ב' לתצהירה של דינה (להלן: "ההסכם") ].

עניין אחרון זה טעון הסבר מסוים; בסיכום הדיון, שקדם  כאמור להסכם, נרשם שחביב ומתי פאנן [ להלן: "מתי" ] ישוחרר מערבויותיהם; דינה איננה נזכרת בסיכום הדיון.

דינה מסבירה בסעיף 10 לתצהירה שמתי הוא בעלה וכי שמו נרשם בטעות כמי שישוחרר מערבויות כאשר הכוונה היא לבעלי המניות של החברה הנמכרת, דבר מסתבר, והם חביב ודינה והראיה כך גם נרשם בהסכם.

הדברים הנ"ל קבלו ביטוי בפסק הדין המחוזי, בסעיף 2 לו, שם נרשם כי  על פי ההסכם שוחררו דינה וחביב מערבויותיהם לבנק אם כי נזכר שם גם סיכום הדיון כמות שהוא.

דבר נוסף שיש להתייחס אליו הוא שההסכם קובע שהשחרור מהערבויות מסויג לסכום של -.200,000 $ ואולם אין טענה בהליכים אלו, וגם לא נאמר דבר בפסק הדין המחוזי, באשר לכך שדינה או חביב לא שוחררו מהערבויות נשוא הליך זה, בהתחשב בסייגו של הסכום הנ"ל.

פסק הדין המחוזי קובע במפורש שאכן שוחררה דינה מערבותה לבנק. הדברים נאמרים בפסקה הראשונה לסעיף 2 לפסק הדין המחוזי  וכן בסעיף 3 לו.

קביעותיו של פסק הדין המחוזי היו קביעות שהיה בהן רלבנטיות לנשוא הדיון, הואיל והתובעים דכאן טענו טענות כנגד הפטור שקבלו חביב ודינה מהבנק והיה על בית המשפט לקבוע ממצאים באשר לעצם קיומו של אותו שחרור שקבלו ובאשר לזכות הבנק לעשות כך.

משכך, יש באותם ממצאים כדי להקים "מעשה בית דין", כלפי כל מי שיכול לקום נגדו "מעשה בית דין" בגין אותו הליך, כ"השתק פלוגתא" [ רע"א 3416/02 לידו כנרת בע"מ ואח' נ. מקורות חברת מים בע"מ ואח', פד"י נו6 עמ' 631  וראה פסק הדין בעניין "סררו" להלן ].

דינה לא הייתה צד להליך שהסתיים בפסק הדין המחוזי [ להלן: "ההליך הקודם"] אולם התובעים היו צד להליך הקודם  כנתבעים והיה להם יומם בבית המשפט בכל הנוגע לטיעון נשוא הדיון.

לאור האמור לעיל, משנקבע ממצא עובדתי בהליך הקודם, קרי בפסק הדין המחוזי, לפיו שוחררה דינה מערבותה לבנק, והתובעים היו צד להליך הקודם והטענה הייתה חשובה ורלבנטית לעניינם שנדון בו, שוב אין הם יכולים לטעון טענה סותרת בהליך זה וקביעת בית המשפט בפסק הדין המחוזי מהווה "השתק פלוגתא" לעניין הטענה הנ"ל ועל כן דין תביעתם נגד דינה להדחות על הסף [ ע"א 1041/97 אבי סררו נ. נעלי תומרס בע"מ, פד"י נד1 עמ' 642 ].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ