א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
38963-05
30/01/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
אלפרוביץ אורי
עו"ד ארליך חנוך
|
הנתבע:
נתיבי אויר אוסטריים
עו"ד רזיאל אסף
|
| החלטה |
בפניי בקשה מטעם התובע (להלן המבקש) לתיקון סעיף 14 לכתב התביעה על פי המפורט ברישא בקשת התובע.
טענות המבקש
לאור טענת המשיבה בכתב הגנתה, כאילו אין למבקש עילת תביעה לפי כתב התביעה, ועל מנת שלא תישמע הטענה כאילו אין למבקש עילת תביעה גם מכוח דיני התובלה האווירית , מתבקש בית המשפט להתיר את תיקון סעיף 14 לכתב התביעה בהתאם לאמור ברישא הבקשה.
התיקון המבוקש נוגע לטענות משפטיות בלבד שבכתב התביעה , כאשר אין שינוי בעילת התביעה ובעובדות שבבסיסה כלל.
לאור האמור לעיל, התיקון המבוקש אינו משנה, לא את עובדות המקרה , ולא את המחלוקת שבין הצדדים, ומטרתו להעמיד את הדין המתאים לבירור התביעה, על פי הודאתה של המשיבה.
הואיל ומדובר על תיקון המתייחס לפן המשפטי של התביעה בלבד, מבלי לשנות מאומה מן הפן העובדתי, אין צורך לתמוך את הבקשה דנן בתצהיר.
אשר על כן מתבקש בית המשפט כאמור ברישא בקשה זו.
טענות המשיבה
המשיבה מתנגדת נחרצות לבקשת המבקש.בקשת התיקון של המבקש, פירושה שהאמור בכתב תביעתו מקים לו כמה עילות (אותן הוא לא מפרט המבקש בבקשתו) וביניהן את עילת התביעה המפורטת בבקשתו.
על פי התקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 על התובע לפרט בכתב תביעתו את כל העילות הן המשפטיות והן העובדתיות עליהן מבקש הוא לבסס את תביעתו. דהיינו על התובע מוטלת חובה שבדין לפרט בכתב התביעה את כל עילות התביעה עובדתיות ומשפטיות כאחד על מנת לאשפר לנתבע דיון הוגן ואפשרות להתגונן בפני תביעתו.
במקרה דנן, התיקון המבוקש מונע מאת המשיבה את האפשרות להתגונן כדבעי כנגד תובענת המבקש כאמור, שכן המבקש בבקשתו לתיקון כתב תביעתו אינו מפרט מהן כל העילות המשפטיות עליו מבקש הוא לסמוך את תביעתו ומשכך יפגעו זכויותיה של המשיבה כנתבעת בהליך אזרחי.
קבלת בקשתו של המבקש כפי שהוגשה משמעה פגיעה קשה בזכותה של המשיבה להתגונן, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו של המבקש ולא לאפשר לו את התיקון המבוקש על ידו.
לחילופין ורק באם על אף האמור לעיל ייעתר בית המשפט לבקשת המבקש אזי בית המשפט מתבקש לחייב את המבקש במלוא הוצאותיה של המשיבה בגין הליכים אלה עד מועד הגשת בקשתו דנן.
דיון
העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין,(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120). סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.
רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".