1. התובעת, ילידת 1981, שנפגעה בתאונות דרכים ביום 9.2.2001 וביום 25.3.2003, עותרת למינויים של מומחים רפואיים בתחום הא.א.ג, בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפנימי.
2. אקדים ואציין כי בכתב התביעה המתוקן נתבקש מינויים של מומחים בתחום האורטופדי, הנוירולוגי, העיניים והא.א.ג, ולא נתבקש מינויו של מומחה בתחום הפנימי.
3. לתובעת מונה זה מכבר מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר אלי אשכנזי, אשר תחום התמחותו הינו גם בנוירוכירורגיה, אשר קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה הראשונה. עוד קבע ד"ר אשכנזי כי לתובעת 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדי כאשר מחציתם כתוצאה מהתאונה השנייה ומחציתם עקב מחלה צווארית קודמת לתאונה.
4. ד"ר אשכנזי נחקר על חוות דעתו ביום 14.6.2007.
5. לטענת ב"כ התובעת, הואיל והתובעת שבה והתלוננה במספר הזדמנויות על סחרחורות, והואיל ועל אף שבחקירתו קבע ד"ר אשכנזי כי הנושא מצוי בתחום התמחותו, הרי שבפועל, לא ביצע המומחה בדיקת יציבות לתובעת כפי שעושים בבתי החולים ולכן, יש למנות על מומחה בתחום זה.
לעניין התחום הנוירולוגי, טוען ב"כ התובעת כי תחום מומחיותו של ד"ר אשכנזי שונה מתחום הנוירולוגיה, כי לתובעת תלונות רבות בתחום זה, והואיל וד"ר אשכנזי בעצמו הפנה את התובעת לבדיקות תוך שהוא מציין כי היא סובלת מכאב צוואר עם הקרנה לידיים והואיל וד"ר אשכנזי התעלם בחוות דעתו ממצאים אלו, הרי שיש מקום למנות מומחה בתחום זה.
לעניין התחום הפנימי, טוען ב"כ התובעת כי בחקירתו, מאשר ד"ר אשכנזי כי קיימים ממצאים בבדיקות התובעת אשר יכולים להיות מתאימים למחלת הסכרת. הואיל והתובעת לא סבלה ממחלה זה לפני התאונה השנייה, יש מקום למנות מומחה בתחום זה.
6. הנתבעת 3 (חברת מנורה), מתנגדת לבקשה ככל שהיא מתייחסת לתאונה הראשונה. לטענת ב"כ, ד"ר אשכנזי קבע בחוות דעתו כי התאונה הראשונה היתה קלה ביותר ולא גרמה לכל נזק או נכות ואף שב ואישר את ממצאיו גם בחקירה הנגדית.
7. הנתבעות 1-2 (ביטוח ישיר ואבנר), מתנגדות לבקשה ככל שהיא נוגעת לתאונה השניה. לטענת ב"כ, ד"ר אשכנזי קבע כי התובעת סובלת מהגבלה קלה ביותר, עשה לתובעת בדיקה נוירולוגית שהיתה תקינה לחלוטין לרבות בדיקת יציבות ועל כן, אין לייחס חשיבות לאמרתו של המומחה בעניין מינוי מומחה בתחום הא.א.ג שנאמרה באופן "ציני" וכתגובה לטענת ב"כ התובעת לפיה לא בוצעה לתובעת בדיקת יציבות כפי שמבצעים בבתי החולים. עוד נטען כי המסמכים הרפואיים אשר תומכים לכאורה בבקשת התובעת הינם מסמכים "מוזמנים" אשר ניתנו תקופה ארוכה לאחר התאונה, וכי התובעת סבלה מסחרחורות וכאבי ראש אף לפני התאונה.
לעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, טוען ב"כ הנתבעות 1-2 כי הבדיקות הנוירולוגיות שבוצעו לתובעת יצאו תקינות ולשאלת ב"כ התובעת, השיב המומחה כי לטעמו, אין מקום למינוי נוירולוג מטעם בית המשפט וכי הדבר יהיה בזבוז זמן וכסף. עוד נטען כי ד"ר אשכנזי ציין בחקירתו כי התובעת לא שיתפה פעולה בבדיקתה, כי הגזימה בתנועותיה וכי לא ציינה את עברה הרפואי העשיר.
לעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום הפנימי, טוען ב"כ הנתבעות 1-2 כי מינוי מומחה זה לא נתבקש במסגרת כתב התביעה וכי בכל מקרה, ד"ר אשכנזי ציין בחקירתו כי הממצא הרפואי הרלוונטי ממנו סובלת התובעת ואשר יכול להיות קשור למחלת הסכרת, אינו קשור לתאונה.
דיון:
8. ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר (או על אי מינוי) מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף (או אי מינויו), הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90
שיק נ. מטלון
, פ"ד מד(2)216, 219-220).
לעניין זה נאמר בספרו של א. ריבלין,
"
תאונת דרכים, סדרי דין בחישוב הפיצויים", (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999) בעמ' 558, כי בהלכת
שיק נ. מטלון
ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה.
עוד נקבע שם:
"בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה"
(ראה בנוסף: רע"א 5638/95
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור
, פ"ד מט(4)865, 876).
9. דא עקא, ששיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, ונזכיר:
"הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט"
