א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
38695-03
08/03/2005
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
| - נגד - |
התובע:
שלמה נדב
|
הנתבע:
1. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2. יוסי קליין
3. ציון חברה לביטוח בע"מ
4. מיאון סגל
5. כנען סוכנות לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
א.
מבוא
התובע נפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב כנהג ברכב הנמצא בבעלות הנתבע 4 וזאת ביום 08.07.01. נסיבות התאונה, לטענת התובע ארעו עת הגיע עם הרכב לצומת רחוב הנשיאים ורחוב ויצמן ברעננה, וחצה הצומת באור ירוק, הגיח לפתע רכב נהוג על ידי הנתבע 2 ופגע בעוצמה ברכב בו נסע, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף רבים.
הרכב בו נהג התובע בוטח בחברת הביטוח איילון עם זאת התברר שתוקף הפוליסה פג 38 יום קודם לתאונה באשר תקופת הביטוח עמדה על התקופה שבין 01.04.01
ל - 31.05.01.
לפיכך, בהעדר פוליסת ביטוח בת תוקף, הגיש תביעתו הן כנגד הנתבעת 1 על פי עילתו שבסעיף 7 א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 [להלן: "
חוק הפלת"ד"] ולחלופין, ככל שיקבע שהנתבעת 1 אינה חבה על פי הפלת"ד טען התובע כי הנתבעים 2 ו 3 חבים כלפיו על פי עילתו מכח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סע' 35-36, 63, בשל רשלנות והפר חובות חקוקות.
לחלופי חלופין טען, כי הנתבעים 4 ו - 5, היינו מעבידו וסוכן הביטוח של מעבידו, חבים כלפיו בנזקי הגוף שנגרמו לו כאמור בשל רשלנותם בכל הנוגע להבטחת תנאי נסיעה בטוחים ומבוטחים ברכב בו נפגע.
הנתבעת 1 טענה, כי סעיף 7א' אינו חל בנסיבות ובמקביל הגישה הודעת צד ג' כנגד מעבידו של התובע היינו מר מיאון סגל, הנתבע 4 .
הנתבעים 2 ו - 3 טענו בקליפת האגוז, כי בנסיבות הענין חל סעיף 8 לחוק הפלת"ד ובשל עקרון ייחוד העילה אין עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין.
הנתבע 4 מצידו טען, כי יש למחוק כנגדו את התביעה על הסף מחוסר עילה, היות ונשוא התביעה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד וכאשר עסקינן במצב של העדר ביטוח מוטלת החובה על הנתבעת 1 לפיצוי התובע.
במקביל הוסיף, כי ככל שתוטל עליו האחריות, יש להפנות אצבע כלפי הנתבעים 2 ו- 3 וכן נתבע 5, ולפיכך שלח הודעה צד ג כנגד הנתבעת 2 והנתבע 5 וזאת מכח סעיפים 30, 35 וסעיף 63 לפקודת נזיקין כך במקור בכל הקשור להבטחת תנאי נסיעה בטוחים ומובטחים.
בתאריך 28.12.03, ולאחר שנתברר כי המחלוקת בשלב הראשון הינה בגין הדין החל, דהיינו, אם חוק הפלת"ד או פקודת הנזיקין חלות בנסיבות, הורתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים ובתאריך 27.06.04 התקיים דיון בשאלה זו בלבד, לאחריו הגישו הצדדים סיכומים ומכאן החלטה זו.
ב. דיון
סעיף 7 א' לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן:
"
על אף האמור בסעיף 7[5], מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות עניין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12[ב]".
שלושה הם התנאים המצטברים לחלותו של סעיף זה והם:
1.
הנהגנהג בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו.
2. הנהג לא ידע בפועל על כך שאין פוליסת ביטוח בת תוקף או שהפוליסה אינה מכסה את השימוש ברכב.
3.
בנסיבות המקרה לא סביר היה שידע כי אומנם אין ביטוח, כאמור.
1.
היתר הנסיעה:
לטענת ב"כ התובע תנאי זה התקיים במלואו. לטעמו, את ההרשאה קיבל התובע ממעבידו הנתבע 4 שהיה בעליו של הרכב, שאף העיד בעמ' 9 לפרוטוקול כי :
