בפניי בקשת הנתבע (להלן "המבקש" ) ליתן רשות להתגונן בפני תביעה כספית בגין שכ"ט בטענה שלא ביקש כלל מהמשיב חוות דעת משפטית, אלא שעו"ד צברי ממשרדו בקשה הצעת מחיר מהתובעת כדי שזו תברר את עלויות הקמת חברה באוסטריה.
לטענתו, פניה למשיב לצורך קבלת הצעת מחיר אינה מהווה הזמנת חוות דעת משפטית ו/או הזמנת עבודה ומשכך לא נוצרה כל התקשרות בין הצדדים. עו"ד צברי כתבה במפורש, כי היא מעוניינת לקבל הצעת מחיר "עבור אזרח ישראלי" וציינה שהבירור נערך עבור לקוחם. הצגתו כלקוח המשיב, מנוגדת למסמכים ואינה משקפת את אופן הדברים.
לטענתו, לא ביקש ולא התקבלה במשרדו כל חוות דעת משפטית מהמשיב. המשיב, לא הסביר לו שהוא נוהג לגבות שכר טרחה עבור הגשת הצעת מחיר. רק ביום 30.8.04, כששה חודשים לאחר שהמשיב שלח את הצעת המחיר,עלתה הדרישה לתשלום בסך 1,150 אירו. לדרישה זו אין קשר עם העלות הנדרשת להקמת החברה באוסטריה שהינה בעלות 2,500 אירו.
לטענתו, לא קיבל זכות טיעון מינימאלית בפני לשכת עורכי הדין בוינה ומשכך חוות דעתם מקוממת.
לטענת המשיבה שהתצהיר התומך בבר"ל אינו מהווה תצהיר בהתאם לתקנות, טוען המבקש כי המשיב לא הגיש כל בקשה לפסילת התצהיר שהוגש, כשלושה חודשים לפני הדיון.
לטענתו, המצהיר ליווה את הנושא באופן אישי והנחה את עובדיו בדיוק מה לבקש ומה להגיב וכל מסמך יצא באישורו ובידיעתו האישית.
לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה, בטענה שהתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן, אינו יכול לתמוך בבקשה, מהטעם שעו"ד צברי המכירה את העובדות והפרטים בצורה הטובה ביותר, לא הגישה תצהיר והמצהיר אינו מסביר, אלא טוען טענות מפי צד שני ולפי הדין הפניה למסמכים אחרים פוסלת את התצהיר.
דיון
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית
הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96
כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.
אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.
כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).
"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר
לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה"
(כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).
מהמובא בפני עולה, שביום 8.3.04 ביקשה עו"ד צברי ממר וורנר שפורן, ממשרד המשיב, לדעת מהן העלויות של הקמת חברה ע"י "אזרח ישראלי" כמצוין: "ISRAELI CITIZEN" ומבקשת ממנו לדעת את הפרטים הדרושים.
" הנתבע עצמו צריך לתמוך בתצהירו את הבקשה למתן רשות להתגונן, אלא אם כן ניתן הסבר מספיק למתן תצהיר ע"י אדם אחר"(להלן בר אופיר עמוד 145 ).
משטען המצהיר כי הוא ליווה אישית את הנושא וכי ההחלטות וההנחיות ניתנו על ידו באופן אישי לעו"ד צברי, הנני דוחה את טענת התובע שהתצהיר התומך בבר"ל אינו יכול לתמוך בבקשה. מדובר באדם הבקיא בפרטי התביעה.
על מנת לברר את המחלוקת לעניין שכר הטרחה והאם נדרש שכר שכזה,הנני מקבלת את הבקשה ונותנת רשות להתגונן.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
השלמת הליכים לפי תקנה 214 ב1 ,התובע 14 ימים לאחר קבלת החלטתי זו והנתבע 14 ימים לאחר מכן.
תצהירי עדות ראשית יוגשו 45 ימים לאחר מכן.