אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 382/05

החלטה בתיק א 382/05

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
382-05
16/04/2007
בפני השופט:
יעל וילנר

- נגד -
התובע:
1. מוחמד אסעד מוחמד אללוח ת.ז. 802772566 (קטין)
2. אסעד מוחמד חג'אזי אללוח ת.ז. 912736576
3. הווידה מחמוד אללוח ת.ז. 941653487

עו"ד ח. אבו חוסיין ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הבטחון
עו"ד פמת"א
החלטה

1.       בקשה לחייב את התובעים בערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

          רקע

2.       המשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו ביום 11.5.04 למשיב 1 (קטין בן 13.5 בעת הפגיעה) כתוצאה מפגיעת ירי שבוצע על ידי חיילי צה"ל, ובגין הפסדי ממון שנגרמו למשיבים 2 ו-3 בגין טיפולם במשיב 1.

          המבקשת טענה לפטור מאחריות לפי סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב - 1952, בנימוק כי במידה והמשיב נפגע מירי של כוחות צה"ל, הרי שהיה זה במהלך פעולה מלחמתית.

3.       בבקשה זו, המבקשת עותרת לחייב את המשיבים בערובה מאחר ולטענתה, היא לא תוכל להיפרע הוצאותיה במידה והתביעה נגדה תידחה, שכן המשיבים מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, בעיר עזה שבשטחי הרשות הפלשתינית. לטענתה, אין כל אפשרות לאכוף גביית כספים מחייבים ברשות הפלשתינית, והמשיבים לא הצביעו על נכסים בישראל מהם תוכל לפרוע הוצאותיה במידה והתביעה כנגדה תידחה. עוד לטענתה, יש סיכויים טובים כי התביעה תידחה.

4.       לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה. לטענתם, אין לחייב בהפקדת ערובה אלא לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות אשר אינן מתקיימות בענייננו. לטענתם, נוכח מצבם הכלכלי הקשה, חיובם בהפקדת ערובה משול לסגירת שערי בית המשפט בפניהם ולפגיעה אנושה בזכותם למצות את זכויותיהם. כן טוענים המשיבים כי סיכויי התביעה מצויינים.

          דיון

5.       תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר,לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

          ככלל, בבואנו לבחון חיוב תובע בערובה, יש בראש ובראשונה להתחשב בזכותו הבסיסית של התובע לפנות לערכאות, גם אם הינו חסר אמצעים. אין לחסום מתובע חסר אמצעים את הגישה לערכאות רק בשל עוניו.  ראה בר"ע 544/89 אויקל בע"מ פד"י מד(1) 647 וכן ראה י. זוסמן, סדר דין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, ע"מ 899:

"אין בית המשפט משתמש בשיקול דעתו לחייב תובע במתן ערובה מטעם זה בלבד שהתובע עני ולא יוכל לשלם את הוצאות הנתבע, אם תדחה התביעה".

          כן ראה כב' הרשם  אוקון (כתוארו אז) בבה"ן 6857/00 יוליה רוטה נ' מרק נצבטייב, פ"ד נד(4) , ע"מ 707.

6.       יש אף רואים בזכות הגישה לערכאות כזכות הנעלה על חוקי היסוד כפי שנאמר על ידי כב' השופט חשין בע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3) 577:

"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".

7.       מאידך גיסא - אין להתעלם מזכותו הבסיסית הלגיטימית של הנתבע להיפרע מהתובע בגין הוצאותיו.  לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון ראוי בין  האינטרסים של הנתבע, לבין זכותו החוקתית של התובע לפנות לערכאות.

8.       בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, בעיקר במקרים בהם התובע מתגורר בחו"ל, ואין לו נכסים בארץ מהם יוכל הנתבע להיפרע בגין הוצאותיו אם תידחה התביעה  (רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ו-4 אח', תק- על 2001 (2), ע"מ 537). כן ראה י' זוסמן, שם בע"מ 900.

          בנוסף למקום מגוריו של התובע, על בית המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים כגון, סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע, וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, הן בשאלה האם יש מקום להורות על הפקדת ערובה והן בשאלה איזו סוג ערובה תופקד ומה גובהה (ראה רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ, תק-על 2001(2), 154, ניתן ביום 17.4.2001).

          מן הכלל אל הפרט;

9.       כאמור, המשיבים הינם תושבי העיר עזה. על פי הפסיקה, תושבי הרשות הפלשתינית,  נחשבים לצורך יישום תקנה 519, כתובע המתגורר בחו"ל (רע"א 2146/04  מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים תק-עליון 2004 (2), 2287 וכן ראה פסק דין חאלד לעיל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ