החלטה בתיק א 37739/06

מונחת בפני בקשה לדחיית תביעה מחמת השתק פלוגתא.

התובע בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן "התובע") עוסק במתן שירותי בנקאות.  ביום 29.07.04 פתחה הנתבעת 1 ג.ר.פ בריזה בע"מ (להלן: "נתבעת 1") חשבון אצל התובעת. ביום 03.08.04 חתמו אלון אלה (להלן: "נתבע 2"), חיים קהל (להלן "נתבע 3") , ג.ר.פ בריזה בע"מ (להלן: "נתבע 4") , פתרונות עובדים בע"מ (להלן: "נתבע 7") בעלי עניין בתאגיד הנתבעת על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב בחשבונה של הנתבעת 1. ביום 04.08.04 עשו כן גם נתבעים 5,6 כפיר קוגלר (להלן: "נתבע 5"), רוממות רוח 2003 בע"מ (להלן: "נתבע 6") אף הם  בעלי עניין בתאגיד.

ביום 28.05.06 עמד חובה של הנתבעת 1 בחשבונה, על סך של 41,789 ש"ח  התובע שלח לנתבעים התראה בכתב בדבר חובם בה נדרשו הנתבעים לפרוע את חוב הנתבעת 1.

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' אל צד שלישי מס' 1 אלון אלה -  (נתבע 2 בתביעה העיקרית), צד שלישי מס' 2 תומר בן יוסף וכן צד שלישי מס' 3 כפיר קוגלר (נתבע 5 בתביעה העיקרית).

בדיון מיום 24/02/08  העלה ב"כ הנתבעים 3,4,7 בקשה למחיקת מרשיו מהתביעה מכח מעשה בית דין.

לגישתו, החוב אשר בגינו מתקיים ההליך נוצר בגין הפעלת עסק בנמל תל אביב אשר נקרא "סיאבריזספא" בשנת 2004 שהופעל המקום על ידי חברת "סיבריזספ בע"מ".

אולם בשלהי שנת 2004 הוגבלו חשבונות החברה וזאת בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי. הנתבעים כולם היו שותפים לעסק בנמל תל אביב.

בעניין זה התנהלה בוררות במשך שנתיים בפני עורכת הדין נעמי אסיה ולאחרונה ניתן פסק בוררות.

הבוררות התנהלה בין נתבעת 7 לבין סיבריזספא בע"מ  ובין נתבע 2 .

לגישת ב"כ הנתבעים 3,4,7  ס' 97(ד) לפסק הבוררות קובע כי אלון (נתבע 2 ,נתבע 1 בהודעת צד ג') וכן תומר (נתבע 2 בהודעת צד ג') ישאו יחדיו בחוב לבנק בסך של 45,000 ש"ח בחלקים שווים.

מכאן מבקש להסיק ב"כ הנתבעים 3,4,7 כי עקב כך יש להחיל את פסק הבוררות מבחינת הפלוגתא, על תביעה זו ולמחוק אותם מכתב התביעה.

בתגובה לבקשת ב"כ הנתבעים 3,4,7 טען התובע כי אין הסכם הבוררות מחייב אותו שכן מעולם לא היה צד לבוררות.

לגישת התובע טענת הנתבעים, לפיה יש להחיל את הקביעות שבפסק הבוררות על "חליפי" הצדדים יכולה לעמוד באופן כלשהו בין הנתבעים לבין עצמם אולם אין התובע דכאן מהווה "חליף" בדרך כלשהיא לצד בבוררות מאחר והתובע הינו צד חיצוני לבוררות בין הצדדים .

דיון

ס' 4  חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע:

         חליפי צדדים ובוררים

סבורני שטענת התובע בדין יסודה.  במצב דברים בו התובע אינו היה צד להליך ומעולם לא ביקש כי מי מהנתבעים ישמש בעבורו כחליף, דין  טענת מעשה בית דין להידחות.

בעניין זה יפים דבריה של פרופ' נינה זלצמן בספרה "מעשה בית-דין בהליך אזרחי" , בעמ' 158: