החלטה בתיק א 36884/04

בפני בקשת הבהרה מראש ההוצל"פ כב' הרשמת עינת אבמן - מולר, בעניין הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים מר ויזן יצחק  וחברת הביטוח אריה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 1/12/04.

ע"פ ס' 3 להסכם הנ"ל: "הנתבעת תשלם לתובע בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות את הפיצוי החודשי הנקוב בס' 2 לעיל ועבור תקופת הביטוח (כל עוד התובע יהיה בחיים) הפיצוי החודשי הראשון ישולם בתוך 30 יום מהיום".

בס' 2 נכתב: "הפיצוי החודשי הקבוע בפוליסה יעמוד כיום על סך של 2,500 ש"ח, (להלן "הפיצוי החודשי")".

תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 2/3/05 לגביית הסך של 40,000 ש"ח בעבור התקופה שמיום 22/8/03 ואילך.

טענת החייבת

לטענת חברת הביטוח בהתאם להסכמה עליה לשלם את הפיצוי בחודשי למשך תקופת הביטוח     (60 חודשים), החל ממועד חתימת ההסכם, כאשר התשלום הראשון היה אמור להשתלם תוך 30 יום מיום חתימת ההסכם.

טענת הזוכה

בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הפיצוי החודשי עליו הוסכם ישולם "עבור תקופת הביטוח", קרי 60 יום לאחר קרות האירוע הביטוחי, ולפיכך זכאי הזוכה לפיצוי החל מיום 22/3/03.

בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, פנתה ראש ההוצאה לפועל כב' הרשמת אבמן - מולר, בבקשה להבהיר האם הקביעה כי הפיצוי ישולם "עבור תקופת הביטוח" צופה פני עתיד, מיום מתן פסק הדין ואילך למשך 60 חודשים, או שמשמעה כי יש לשלם רטרואקטיבית החל מיום 22/8/03, כטענת הזוכה.

דיון

תפקידו של ראש ההוצל"פ הוא להוציא לפועל את האמור בפסק הדין, אין הוא מוסמך לקרוא לתוך פסק הדין דבר שלא נאמר בו. לפיכך אם סבור ראש ההוצל"פ שפסק הדין אינו ברור, ולכן טעון הבהרה, מוקנית לו סמכות  לפי סעיף 12 לחוק ההוצל"פ לפנות לבית המשפט שיתן הבהרה לפסק דינו.

במקרה דנן המדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

מה דין פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט?

המלומד בר אופיר מתייחס לסוגיה זו בספרו  " הוצאה לפועל הליכים והלכות" (מהדורה שישית), בעמ' 124) כדלקמן:

"אם קיימת סתירה בין כתב פשרה לבין פסק דין אשר מאשר אותה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות אל בית המשפט שאישר את הפשרה כדי שיבהיר את הסתירה או יתקן אותה

ובהקשר של הסכם פשרה ממשיך וכותב המלומד בר אופיר:

  "פסק דין שניתן בהסכמה נושא אופי של חוזה, ויש לפרשו כאילו הוא חוזה שנכרת בין הצדדים" (שם, בעמ' 139).

במקרה דכאן אין המדובר בפשרה אשר בינה ובין פסק הדין המאשר אותה ישנה סתירה,

המדובר בהסכם פשרה יציר כפיהם של הצדדים. ההסכם נוסח, נכתב ונחתם על ידי הצדדים, וקיבל תוקף של פסק דין מבית משפט זה. התוקף ניתן מבלי שבית המשפט יהיה שותף לניסוחו של ההסכם.

אשר על כן בנסיבות האמורות היה על כב' הרשמת לבדוק את נסיבותיו של חתימת הסכם הפשרה ולאחר שהייתה מוצאת שהסכם הפשרה הוא כאמור יציר כפיהם של הצדדים ללא כל מעורבות של בית המשפט, לא היה מקום להעביר את התיק לשם הבהרת הסכם פשרה זה מכח סעיף 12 הנ"ל, כלל ועיקר.   

בע"א  6856/93, חוטר נ' מוקד , פ"ד מח (5) 790, קבע כב' הנשיא שמגר כי

"מקובל עלי כי "אין למצוא פסול בכך שבית המשפט שדן בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל יתן החלטה הכוללת בתוכה גם פרשנות של פסק דין אשר ביצועו מתבקש בלשכת ההוצאה לפועל" (ד' אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות (פרלשטיין - גינוסר, מהדורה 3, 1988)(עדכון 1994)52) "בייחוד נכונים הדברים האלה כאשר מדובר בפרשנות של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וכאשר פסק הדין מתמצה אך ורק באישורו הפורמלי של הסכם זה. במקרה כזה אין כל יתרון לפרשנותה של הערכאה שאישרה את ההסכם על פי פרשנותה של ערכאת הערעור אשר דנה בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל" (שם). שיטתי נגזרת ונובעת מרצוננו לייעל את ההליך הדיוני. הכלל הרחב הנקוט בידינו הינו להימנע מהחזרת הדיון של הערכאה הראשונה פרט למקרים בהם אין כל מוצא סביר אחר."

אשר על כן, ניתן לומר כי במקרה דכאן, בהינתן שהמדובר הוא בהסכם פשרה יציר כפיהם של הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, אין יתרון להבהרה שיתן בית משפט זה להסכם על פני פרשנותו על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל.  לכן אפשר שהיה מקום להחזיר את הדיון בתיק לר' ההוצאה לפועל. יחד עם זאת כפי שקבע כב' הנשיא שמגר, ועל מנת לייעל את הדיון,ומשיקולים מערכתיים,  מותב זה יפרש את הסכם הפשרה בהתאם לטיעוני הצדדים.