בפניי בקשת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן:
"המבקשת") לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 14.1.07, ובו נדחתה תביעתה והתקבלה התביעה שכנגד, בטענה שבכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין. לכן, בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, מתבקש בית המשפט לעכב את ביצוע החלטתו ואת הליכי ההוצאה לפועל באם יהיו כאלה.
לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה בטענה שאין בבקשה ולו סיבה אחת, המצדיקה לקבלה, כאשר "תדהמה מוחלטת", כלשון הבקשה, אינה עילה לעיכוב ביצוע.
לטענתה, תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט שיקול דעת בעת הוראה על עיכוב ביצוע עד להחלטה בערעור. בית המשפט דחה בפסק דינו מיום 14.1.07, את תביעת המבקשת וקיבל את התביעה שכנגד, בהתאם להכרעות עובדתיות ומשפטיות חד משמעיות שנקבעו ומשכך יש לדחות את הבקשה.
דיון
תקנות 467 , 470
לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד-1984 ,קובעת:
"467.
בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה מיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף בלי שניתנה הודעה עליה.
470
.
עיכוב ביצוע, לענין סימן זה הוא:
(1) עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967;
(2) עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת;
(3) התליית פעולתה של החלטה. "
העובדות המשמשות עילה לבקשת עיכוב ביצוע, סוכמו באריכות בפסיקה.
"הכלל הנו, שברגיל אין מעכבים את ביצועו של פסק-דין אשר ניתן על-ידי בית המשפט. כך מורה לנו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".
הווי-אומר:
"העקרון הוא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו, מיד עם הינתן ההחלטה המזכה" (בג"ץ 5580/98
סופר נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נד (4),319
; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 6, תשס"א) 512).
עיכוב הביצוע מהווה אפוא את החריג ואת יוצא הדופן. שני מבחנים משמשים למעשה קנה מידה לאיזון האינטרסים שבין זכויות הזוכה למימוש מיידי של פסק הדין שנפסק לטובתו, לבין האינטרס של הצד השני, המפסיד, להגשמת זכויותיו אם יעלה בידו ויצליח לזכות בערעור (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי, תק-על 2278 ,(3)94; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 861): האחד, סיכויי ההצלחה בערעור; והשני, מאזן האינטרסים והנוחות, כלומר שיהיה קשה או בלתי נמנע להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל, לעומת פגיעה פחות חמורה בצד הזוכה, אם פסק הדין לא יבוצע והערעור ידחה (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב נ' בצלאל, תק-על 3)2000) 2459). שני מבחנים אלה קשורים ביחס הפוך האחד אל משנהו. ככל שגדלים סיכויי הערעור כך פוחת מאזן הנוחות ולהפך (שם, שם; המ' 103/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה (670 ,666 (2 מול ו'-ז'). בנסיבות אלו, כאשר עלול להיגרם לצד המפסיד נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין בטרם תמומש זכותו לערעור, באופן שהזכייה בערעור כבר לא תועיל לו - נוטים בתי המשפט להורות על עיכוב ביצוע. אלה הם פני הדברים, למשל, לגבי פסקי דין המורים על פינוי אדם מנכס מקרקעין (י' זוסמן, שם, 859); ואלה הם פני הדברים אף כאשר המדובר בביצוע חיוב לשלם כסף, כאשר קיים חשש ממשי שמא הזוכה לא יוכל להשיב לצד המפסיד את סכום התשלום, אם האחרון יזכה בערעור, או כאשר התשלום בידי הצד המפסיד עלול לגרום לו לקריסה כלכלית, באופן שהזכייה בערעור כבר לא תוכל להועיל ולהביא לתיקונו של המצב (י' זוסמן, שם, 860-859). ואולם, בהכבדה גרידא בשל ביצוע פסק הדין, שאינה בבחינת נזק בלתי הפיך, לא סגי לשם עיכוב הביצוע (בש"א 4403/94 ויצמן הנ"ל, שם). עם זאת, בבוא בית המשפט לבחון את הנזק הממשי העלול להיגרם לצד המבקש את עיכוב הביצוע, שומה עליו לבחון גם את הנזק הממשי העלול להיגרם לצד הזוכה, אם פסק הדין לא יבוצע לאלתר ולבסוף הערעור ידחה. רק כאשר האינטרס של הצד המפסיד גובר בחומרתו, יינתן צו עיכוב הביצוע.
השאלה בדבר סיכויי ההצלחה בערעור נבחנת בשלב המקדמי הנוכחי בהיבט הלכאורי בלבד, בבחינת התרשמות כללית על פני הדברים לקיומו של סיכוי סביר כלשהו לזכייה בערעור (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה
(5) 505 ,499 מול א'). ברי, כי כאשר הערעור חסר כל סיכוי אזי לא ראוי יהא לעכב את ביצוע פסק הדין ועל-כן מתייתר הצורך לבחון את שאלת האינטרסים המנוגדים של הצדדים וקיומם של נזקים בלתי הפיכים.
