מבוא
השאלה העומדת להכרעה בשלב זה של הדיון בתובענה היא האם הוכיחה התובעת 1 את נזקיה העקיפים הנטענים כתוצאה מנזילות מים שאירעו בחנות אותה היא מפעילה ומנהלת.
רקע עובדתי בתמצית
על פי כתב התביעה, טכניס ייעוץ תעשייתי ופיננסי בע"מ (להלן: "תובעת 1") הפעילה וניהלה במועדים הרלבנטיים לתביעה חנות בשם "הצוללת הצבעונית" לממכר בגדי ונעלי ילדים (להלן: "החנות") אשר ממוקמת בפרויקט "גן העיר" בתל-אביב וידועה כחנות מספר 94. הנתבעת 1 ,פרויקט גן העיר בע"מ (להלן : "הנתבעת 1") היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה בעלת הזכויות העיקרית בפרויקט "גן העיר". הנתבעת 2 ,ניהול גן העיר בע"מ (להלן : "הנתבעת 2") היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה חברת הניהול של הפרויקט וסיפקה בין השאר שירותי ניהול,תפעול ואחזקה לפרויקט.
לפי הנטען בכתב התביעה היו מספר אירועי נזילת מים מצנרת הביוב שבחלל התקרה אל החנות וזאת בתאריכים 30.1.97 - 29 , 12.2.97 ,17.2.97 - 16 ו- 20.12.97 - 19. עקב כך קרס חלק מהתקרה האקוסטית ומים זרמו אל ארונות האחסון והתצוגה שבחנות. נטען כי ניזוקו הארונות, חלק ממלאי הבגדים, התקרה וכן ריצוף העץ של החנות. את שאפשר לתקן, תיקנה התובעת 1 לטענתה על פי שלש הערכות שמאי שצורפו לכתב התביעה וקיבלה את החזר עלויות התיקונים מהמבטחת שלה מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת 2"), אצלה הייתה מבוטחת בביטוח בתי עסקים "רימון עסקים" תוך שהתובעת 1 נושאת בהשתתפויות העצמיות אשר עמדו על סך של 5,673 ש"ח.סכום זה נתבע ע"י התובעת 1 מהנתבעות.
בנוסף, טוענת התובעת 1 שנזקי המים הביאו לנזקים עקיפים. לטענתה כתוצאה מהנזילות ומעבודות התיקונים הממושכות נסגרה למעשה מחצית החנות,הופרע חמורות מהלך העסקים התקין שלה,בחנות היה ריח רע וצחנה ממי הביוב ,לקוחות נמנעו מלהכנס לחנות והיו אף שברו שהחנות נסגרה. התובעת 1 טוענת כי עקב כך חלה ירידה במחזורי המכירות במחצית הראשונה של 97' לעומת התקופה המקבילה ב-96' ובעיקר בחודש 2/97 בהשוואה לחודש 2/96 המגיעה לסך 237,164 ש"ח.
דיון
לאחר ישיבות קדם משפט רבות אשר רובן ככולן נסובו סביב שאלת הנזקים העקיפים שסבלה לטענתה התובעת 1 הוגשה ביום 2.5.05 חוות דעת של רו"ח משה פומס מטעם בית משפט (להלן: "המומחה").
בישיבת קדם משפט ביום 14 בספטמבר 2005, הסכימו הצדדים כי תחילה תידון שאלת הנזק שביחסי התובעת 1 לנתבעות (הנזקים העקיפים: הירידה במחזורי המכירות), ולשם כך ייחקר המומחה. בהתאם לכך, נתן כב' השופט יפרח את החלטתו באותו מעמד, לפיה יש לבחון בשלב זה אך ורק את שאלת היקף הנזק העקיף.
המומחה, בדק את דוחו"ת הפדיון, הרווח וההפסד לתקופה הרלוונטית בניסיון לגזור את הנזקים במחזורי המכירות שנגרמו לחנות, אם נגרמו בשל האירוע המפורט בתובענה.
לשם בדיקה זו, פנה לכל הצדדים ודרש כל מסמך, ביאור או הסבר בדרך לכתיבת חוות דעת יסודית ומדויקת (ראה פירוט המסמכים שעמדו לרשותו בעמ' 3-7 לחוות דעת).
עניינה של חוות הדעת היא הכרעה בנקודות המחלוקת החשבונאיות בין הצדדים שלהלן עיקרן:
התובעת 1 טוענת לירידה דרסטית במחזורי המכירות שלה במחצית הראשונה של שנת 1997 לעומת מחצית זו ב-1996: מ-695,169 ש"ח ל-457,905 ש"ח, כשהשיא לירידה זו מתבטא בפברואר 97' בהשוואה לפברואר 96': מ-99,284 ש"ח ל-55,704 ש"ח.
סה"כ ירידה של 35% בסך 237,164 ש"ח שבקיזוז עליית המדד מהווה ירידה של 45%.
הנתבעות טוענות מנגד כי את מחזורי המכירות יש לבחון עפ"י ההכנסה החייבת בשנים שקדמו כפי שדווחה למס הכנסה. כמו כן, יש לבחון אם גורמים נוספים הביאו לירידה זו (פתיחת חנויות אחרות, מצב כלכלי...), להפריד את הכנסות תובעת 1 מהכנסותיהן של חברות אחרות הקשורות לתובעת 1 ואת הכנסות החנות המדוברת משאר החנויות שמנהלת ומפעילה התובעת 1.
בטרם נתן המומחה את חוות דעתו בעניין הנידון קבע כי די בבחינת נתוני הנהלת החשבונות של התובעת ולא בבדיקת הדחות למס הכנסה. כמו כן, הוסיף שאין לבחון גורמים נוספים בבדיקת ירידת המכירות הנטענת אשר לא סופקה אינפורמציה אודותם ע"י הנתבעות ואכן יש צורך בהפרדת הכנסות החנות המדוברת משאר החנויות שמנהלת ומפעילה התובעת 1.
בחישוב שערך, בודד המומחה את הכנסותיה של התובעת 1, ולא מצא את הירידה הנטענת: מחזור מכירותיה של התובעת 1 (ללא נורטיה (1994) בע"מ וטרובדור - חברות אחרות שהחזיקו בחנות המדוברת בזמנים סמוכים לתקופה הנבדקת) ב-2/96 היה
אפס לעומת 54,468 ש"ח ב-2/97
מכל חנויותיה. סך
כל הכנסותיה של התובעת 1 לפי מע"מ, למחצית הראשונה של 1996, עמד על 417,727 ש"ח לעומת המחצית הראשונה של 1997 - 454,312 ש"ח. דהיינו ,ההכנסות גדלו. הוא מציין כי השוואה זו נעשתה ע"י התובעת 1 בעצמה בסעיף 7 לכתב תביעתה על פי נתונים שאם הם קשורים לתובעת 1 בלבד אזי אינם נכונים כלל ועיקר.
המומחה הסיק מבדיקתו שנתוני המכירות עליהם נשענת התובעת 1 בתביעתה מכילים בערבוביה נתונים של מספר חנויות שבניהולה ובהפעלתה של התובעת 1, וכן מצא סתירות בין הנתונים שדווחו למע"מ, לאלו שדווחו ל"גן העיר"' והמופיעים במסמכי רו"ח התובעת 1.
לדבריו: " אם ניקח 472,003 ש"ח ממכירות טכניס לכל שנת 1996 של הצוללת הצבעונית, לעומת מכירות טכניס בשנת 1997 בסכום של 701,210 ש"ח, הרי ההכנסות גדלו, וזאת בניגוד לאמור בכתב התביעה, ולכן הבסיס לתביעה - לא קיים" (עמ' 23 לחוות הדעת, בסיפא של סע' י').
ומוסיף ש :
"אם ניקח את הסך 472,003,שהוא הפדיון של החנות הצוללת הצבעונית,לכל שנת 1996,הרי נתוני ההשוואה במסמך הרו"ח על 'פדיון חודשי של חנות הצוללת הצבעונית' אם הוא נכון,הוא כולל את נתוני נורטיה לשנת 1996..."
בסיכום דבריו מציין, כי בין אם נתייחס לתובעת 1 בלבד כתובעת ובין אם נאפשר עירובן של נורטיה וטרובדור עימה, הרי שטענתה של התובעת 1 נשענת על נתונים חשבונאיים שגויים ובלתי מדויקים המכילים תקבולים מארבעה מקורות שונים(חנות בבאר שבע,חנות נשוא הדיון,מכירות סיטונאיות,מכירות לואיס שזו חנות שניה בגן העיר אך במקום אחר שלא ניזוק).
