מבוא
1. פני בקשה למחיקת התובענה על הסף.
2. המשיב - הוא התובע - רכש בשנת 2004 באמצעות חברת ברק גדעון בע"מ רכב חדש יקר ערך מסוג מרצדס מדגם 350 S (להלן: "
הרכב"). כן רכש תוספות רבות וביניהן: כיסאות קדמיים מאווררים, מושב נהג דינאמי, ידית הילוכים מעץ/עור, חיישן נפח לאזעקה, גימור עץ, מערכת קול, מחליף דיסקים מקורי, איתורן Pal ועוד (להלן: "
התוספות"). עלות הרכב (כולל התוספות וכולל כל המיסים) הייתה 841,119 ש"ח (כך על-פי החשבונית שהונפקה על ידי חברת "כלמוביל", יבואנית מרצדס על שם חברת ברק גדעון בע"מ).
3. ביום 4/10/04, כ-8 חודשים בלבד לאחר שנקנה, ניזוק הרכב בשריפה, ובמהלכה נשרף
המנוע כליל והרכב הוכרז כ"אובדן להלכה".
4. ביום 11/11/04 שילמה חברת הביטוח - היא הנתבעת - אשר ביטחה את הרכב בביטוח
מקיף - סך של 618,800 ש"ח. הרכב עצמו נלקח על-ידי הנתבעת והועבר למגרש מכוניות.
5. משפנה התובע אל הנתבעת לקבלת יתרת הסכום בגין שווי הרכב המלא, בצירוף התוספות עמן נרכש הרכב, נענה כי התוספות אינן מבוטחות במסגרת הפוליסה שרכש. מכאן התביעה לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח בשווי התוספות, שהינו, לטענת התובע, בסך ההפרש בין מחיר הרכב כולל התוספות לבין מחירו ללא התוספות - היינו סך של 210,467 ש"ח.
6. בקדם המשפט מיום 4/4/06, טענה ב"כ הנתבעת להיעדר עילה חוזית כנגד הנתבעת וביקשה למחוק התביעה על הסף. כן ציינה כי ערך התוספות לבדן, עומד על 70,000 ש"ח ללא מע"מ וכי ההזמנה נעשתה על שם חברה. בתגובה לטענה זו הצהירה ב"כ התובע לפרוטוקול על התנגדותה להרחבת חזית. בהמשך הגישה ב"כ הנתבעת בקשה מסודרת זו למחיקת התביעה על הסף, וב"כ התובע הגיש תגובתו לבקשה.
טענות המבקשת
7. טענתה המרכזית של המבקשת, שאינה מופיעה בכתב הגנתה, הינה כי ערך התוספות אשר צוין בכתב התביעה מקורו בחישוב אריתמטי שגוי, שכן ערכן חושב כהפרש שבין מחיר הרכב המלא כולל התוספות
וכולל מע"מ לבין מחיר הרכב ללא התוספות
וללא מע"מ, דהיינו, חישובו של המשיב את עלות התוספות כולל בקרבו את רכיב המע"מ על הרכב 'נטו'. המבקשת עורכת חישוב, שלטעמה משקף נכונה את ערך התוספות ולפיו, ערכן הוא 79,265 ש"ח (לא כולל מע"מ). עוד טוענת המבקשת, כי על-פי החשבונית שצורפה כנספח לכתב התביעה, לא שילם המשיב כלל את רכיב המע"מ, כיוון שזו הונפקה על שמה של חברה. משכך, כשל המשיב בהוכחת עיקר תביעתו - כשני שלישים ממנה - וזאת בהתבסס על ראייה שהמשיב עצמו צרף לכתב תביעתו.
- בפי ב"כ המבקשת שתי טענות נוספות, החוזרות על הנטען בכתב ההגנה: האחת, כי אין עילה כלפיה בשל העדר הכיסוי הביטוחי בגין התוספות בפוליסת הביטוח. ובמסגרת טענה זו מביאה היא למעשה ראיות, המנסות לתמוך בכך; והשנייה, כי המשיב לא עמד בחובה להקטין את נזקיו, לאחר שלא נענה לבקשת המבקשת, כחודשיים לאחר הגשת כתב התביעה, ליטול את התוספות, שלא ניזוקו בשריפה, מהרכב שעמד במגרש המכוניות.
טענות המשיב
9. ב"כ המשיב, בתגובתו, טוען כי טענת המבקשת בדבר ערך התוספות, מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן טענות אלה לא נכללו בכתב הגנתה ומועלות לראשונה במסגרת הבקשה. לחילופין, טוען ב"ב המשיב, כי יש לראות בטענה זו "הודאת בעל דין" המלמדת על עילתו של המשיב כנגד המבקשת, אשר חולקת על גובה ההחזר. באשר לטענות הנוספות, טוען המשיב כי המבקשת לא צירפה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות בניגוד לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות"). מוסיף ב"כ התובע כי סנקציית המחיקה על הסף הינה חמורה ויש לנהוג בה זהירות יתרה.
דיון
10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
איני סבורה כי טענות המבקשת מצביעות על היעדר עילה ו/או היעדר עילה חוזית ו/או מעידות על כך שהתביעה הינה תביעת סרק. יתכן כי לכשיתבררו טענות המבקשת, יעלה בידה להוכיח כי העובדות המשמשות יסוד לתביעת המשיב לא הוכחו, או כי יש בפיה תשובה ניצחת לטענותיו, אולם אין לומר כי כתב התביעה לא מגלה עילה. "
התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו... היעדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות" (ראה י' זוסמן,
סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בע' 384-383).
אכן, צודק ב"כ המשיב, כי מחיקת כתב הטענות מהווה סנקציה חמורה ומרחיקת לכת, אשר בית המשפט, יפעיל במקרים נדירים (ראה זוסמן, בע' 385 וכן ע"א 335/78
שאלתיאל נ' שני
, פ"ד לו (2) 151, 155).
11. לגופן של טענות, באשר לטענה כי סכום התוספות נמוך בהרבה מזה שנתבע, זו טענה שיש בה ממש ועליה להתברר במסגרת הדיון בתובענה. לא ראיתי לקבל את טענת ב"כ המשיב, כי אין המבקשת יכולה לסמוך ידיה על הטענה, שכן זו מהווה הרחבת חזית, משלא בא זכרה בכתב ההגנה.
ראשית, גובה הנזק ו/או היותו בר תביעה מוכחשים בסעיף 17 לכתב ההגנה. שנית, גובה הנזק מוכחש תמיד וזאת בהתאם להוראת תקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
יצוין, כי אינני רואה בטענה זו הודאת בעל דין במובן זה שהמבקשת מודה בחיוב אלא שהיא חולקת על גובהו. אין כל סתירה בין הטענה כי אין כיסוי ביטוחי בגין התוספות ובין הטענה כי ערך התוספות שגוי. המבקשת עשויה להמשיך ולטעון שאינה חבה על-פי פוליסת הביטוח, ולהביא ראיות לתמוך בטענה זו, ובה בעת לטעון, כי אם יוכיח המשיב טענתו כי הכיסוי הביטוחי אכן חל על התוספות, אין היא נושאת ביותר מערכן כפי שחושב על ידה ולא כפי הערך לו טוען המשיב.
12. הוא הדין באשר לטענה להיעדר כיסוי ביטוחי. מדובר בטענה שדרושה להוכחה וכך הוא באשר לטענה לאי הקטנת הנזק.
