אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 34894/05

החלטה בתיק א 34894/05

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
34894-05
06/12/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
משה גולדברג ואח'
הנתבע:
או. קיי ואח'
החלטה

1.         בפניי בקשה לביטול החלטתי שלא ליתן ארכה להגשתה של בקשת רשות להגן וכן בקשה נוספת למתן ארכה להגשתה של בקשת רשות להגן.

2.         התובעים הגישו ביום 23.6.2005 תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום חוב דמי שכירות. ביום 8.8.2005 הגישו הנתבעים בקשה להורות לתובעים לאפשר למודד מטעמם להכנס למושכר נשוא התביעה לשם ביצוע מדידה של השטח ( להלן: "הבקשה הראשונה"). משום מה, הנתבעים לא ביקשו כי יוארך להם המועד להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן עד לאחר ההחלטה בבקשה לאפשר ביקור של מודד במושכר. במקום זאת הם ביקשו כי תינתן להם ארכה להגיש בקשה למתן רשות להתגונן תוך שבועיים מיום ביקור המודד במושכר.

3.         ביום 5.9.2005 הגישו הנתבעים בקשה ( להלן: "הבקשה השניה") למתן החלטה בבקשה הראשונה, וציינו בס' 6 לבקשתם זו כי " אי הענות לבקשה למתן אורכה כמוה כדחיית הבקשה...". בס' 7 לבקשה השניה שבו הנתבעים וביקשו כי תינתן החלטה בבקשה הראשונה וכן ביקשו כי תינתן להם ארכה של שבועיים ימים מקבלת כל החלטה להגשת בקשה למתן רשות להתגונן.

4.         ביום 19.9.2005 ביקש כב' השופט מ' סובל את תגובתם של התובעים לבקשה השניה, אך לא החליט לגופה של הבקשה להארכת המועד. ביום 20.9.2005 הגישו התובעים את תגובתם לבקשה הראשונה. ביום 10.10.2005 הורתה כב' סגן הנשיא השופטת י' שבח על שינוי המותב בתיק, ועל קביעתו בפניי.

5.         ביום 26.10.2005 דחיתי את הבקשה הראשונה. ציינתי כי הנתבעים כבר ערכו מדידה של הנכס בחודש מאי 2003 וכי טענתם כאילו אין ברשותם את פרטי המודד, אינה מבוססת, שכן על יסוד אותה מדידה הוגשה בקשת רשות להתגונן של הנתבעים בתביעה קודמת של התובעים נגד הנתבעים. עוד ציינתי כי החלטת כב' השופט כספי, שדן בתביעה הקודמת ודחה את טענות הנתבעים, מהווה לכאורה מעשה בית דין בענין זה.

6.         ביום 6.11.2005 ביקשו הנתבעים כי תינתן להם ארכה עד ליום 9.11.2005 להגשתה של בקשת רשות להתגונן. ביום 8.11.2005 דחיתי את הבקשה, בנימוק שהנתבעים לא עתרו להארכת מועד עד להחלטה בבקשה לאפשר למודד להכנס לנכס, אלא להארכת מועד עד לאחר הביקור בפועל בנכס . משנדחתה הבקשה לאפשר ביקור בנכס, ממילא לא היה מקום להאריך המועד עד לאחר הביקור בנכס.

7.         בעקבות החלטה זו הגישו התובעים ביום 10.11.2005 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, ואילו הנתבעים הגישו במקביל את הבקשה הנוכחית.

8.         הנתבעים טוענים כעת כי נפלה טעות בהחלטתי מיום 8.11.2005, שכן ביקשו הארכת מועד להגשתה של בקשת רשות להתגונן עוד ביום 8.8.2005 במסגרת הבקשה הראשונה, ולאחר מכן ביום 5.9.2005, במסגרת הבקשה השניה.

9.         כפי שציינתי לעיל,  בגדרה של הבקשה הראשונה נתבקשה הארכת מועד עד לאחר הביקור של המודד בנכס, ומשלא נעתרתי לבקשה להורות על ביקור מודד, ממילא לא היה כל טעם להאריך את המועד עד לאחר הביקור, שממילא לא יתקיים.

10.        החלטותי מיום 26.10.2005 ומיום 8.11.2005 התייחסו מטבע הדברים לבקשה הראשונה, המהותית, ולא לבקשה השניה, שעיקרה היה בקשה למתן החלטה בבקשה הראשונה. כעת מתברר כי בשולי הבקשה השניה הבליעו הנתבעים עתירה להארכת מועד, והפעם, עד להחלטה כלשהי בתיק. יש לתמוה על האופן שבו תוקן הסעד המקורי שהתבקש בבקשה הראשונה: הארכת המועד עד לביקור המודד בנכס, התחלפה לה בהארכת מועד עד למתן החלטה בתיק, והכל תחת בקשה שכותרתה: " בקשת הבהרה ובקשה למתן החלטה דחופות ביותר."

11.        יודגש כי עצם הגשת הבקשה להארכת מועד, ולו גם בתוך המועד שנקבע להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן, אינה מאריכה את המועד. כל זמן שלא ניתנת החלטה בבקשה כזו, המועד אינו מוארך מאליו ושומה איפוא על הנתבע להזדרז ולהגיש את בקשתו למתן רשות להתגונן בתוך המועד המקורי הקבוע בתקנות. אם לא עשה כן, הוא נוטל על עצמו סיכון כי בסופו של יום, משתידחה בקשתו מסיבה כלשהי, ימצא עצמו בפני שוקת שבורה, שכן המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן, חלף בינתיים. הנתבעים עצמם היו ערים למצב דברים זה, כפי שציינו בס' 6 לבקשתם השניה, באלה המילים: " אי הענות לבקשה למתן אורכה כמוה כדחיית הבקשה...". חרף זאת, הנתבעים בחרו להמתין עד שתוכרע בקשתם הראשונה, בלא שיגישו בקשת רשות להתגונן. אין איפוא כל בסיס לטענת הנתבעים כאילו כל אותה עת לא חלף המועד להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן.

12.        כידוע, מי שמבקש כי יוארך לו המועד להגשת  בקשה למתן רשות להתגונן, חייב להצביע על טעם מיוחד לשם כך, הואיל ומדובר במועד שנקבע בחיקוק- ראה תקנות 206  ו- 528 לתקנות סדר הדין האזרחי- תשמ"ד- 1984. ודוק: לא די במתן הסבר של הנתבעים מדוע לא הגישו במועד בקשת רשות להתגונן. הסבר כזה אינו מהווה טעם מיוחד.

במקרה דנן הנתבעים אינם מצביעים על טעם מיוחד כנדרש. בקשתם לאפשר למודד מטעמם לבקר בנכס היתה בקשת סרק, שכן עוד בחודש מאי 2003 בוצעה מדידה במושכר על ידי מודד מטעמם, עליה הסתמכו בבקשת הרשות להתגונן שהגישו בתביעה הקודמת.

טענת הנתבעים כאילו פרטי המודד לא היו ברשותם, לא היתה נכונה, שכן פרטי המודד הופיעו על גבי התשריט שהיה ברשות הנתבעים - ראה מכתבו של חיים פרס מיום 18.6.2003 והתשריט שצורף אליו, נספח ב' לתגובת התובעים מיום 20.9.2005.

הנתבעים גם העלו טענות דומות לגבי שטחו של המושכר במסגרת תביעה קודמת שהגישו התובעים נגדם. טענות אלה נדחו ולא ניתנה לנתבעים רשות להתגונן (ראה החלטת כב' השופט צבי כספי בתיק בש"א 184927/03 מיום 27.7.2004). על כן ציינתי בהחלטתי מיום 26.10.2005 כי לכאורה החלטת כב' השופט כספי מהווה מעשה בית דין בענין זה.

13.        דבר לא מנע מהנתבעים להגיש בקשה למתן רשות להתגונן במועד המקורי. גם אם חוות דעתו של המודד נערכה רק כעת, לא היתה כל מניעה להגיש את הבקשה במועד על יסוד הנתונים שהיו ברשות הנתבעים באותה עת, ולבקש לאחר מכן לתקן את הבקשה על דרך של צירוף חוות דעתו של המודד. על כן, לא קיימת סיבה אמיתית אשר מנעה מהנתבעים לקיים את המוטל עליהם (ראה בש"א 9178/04  יחזקאל אלישיב ואח' נ' פז חברת נפט בע"מ   תק-על 2005(1), 1617 ,עמ' 1619 וכן בש"א 1818/03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי   תק-על 2003(1), 727).

14.        בנסיבות אלה אין מנוס מהמסקנה כי הנתבעים ניסו להאריך בלא כל הצדקה את משך ברור התביעה, ובוודאי שלא קיים כאן טעם מיוחד להאריך את המועד, לא על פי הבקשה מיום 5.9.2005, לא על פי הבקשה מיום 6.11.2005 ולא על פי הבקשה מיום 10.11.2005.

15.        למעלה מהצורך אציין כי אף לא אחת מבין הבקשות של הנתבעים להארכת מועד נתמכה בתצהיר כנדרש, כך שלא ניתן להעלות טענות עובדתיות בענין אי היכולת להגיש את בקשת הרשות להתגונן במועד.

16.        הגשתה של בקשת הרשות להתגונן ביום 10.11.2005, לאחר שביום 8.11.2005 נדחתה הבקשה הקודמת להארכת מועד, אינה מרפאת את הפגם ואינה מכשירה את ההגשה באיחור, מה גם שבמקביל ביקשו התובעים פסק דין בהעדר הגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ