החלטה בתיק א 33929/05

בפניי בקשה למתן צו לגילוי ולמסירת מסמך ספציפי.

לטענת המבקשת (התובעת), נודע לה כי משיב  3 נהג ברכב ,ככל הנראה כאשר הוא בגילופין.

ב"כ המבקשת דרש את מסמכי חדר המיון מיום התאונה. המשיבים סרבו לדרישתו במכתבם מיום 25.4.06. על המבקשת לדעת אם המשיב 3 נהג  כשהוא בגילופין, הרי שאז הפרו המשיבים את חוזה ההשכרה, בכך שנעשה ברכב שימוש בניגוד לחוק וגם בניגוד להוראות נוספות בהסכם השכירות לרבות סעיף 25(ה) להסכם השכירות.

המשיבים מתנגדים לבקשה, בטענה שעילת התביעה מבוססת כולה,על כך שהמשיב 3 לא היה מורשה לנהוג ברכב. המבקשת לא יכולה לבקש מסמכים, אשר אינם רלוונטים כלל לתביעה כפי שהוגשה.

מדובר בתביעה כספית ולא תביעה בגין נזקי גוף. הדרישה להצגת מסמכיו הרפואיים של המשיב 3, אינה רלוונטית לתביעה זו.

המבקשת מנסה להרחיב את  חזית התביעה ולהוסיף עובדה אשר מוכחשת ממילא.

בהתאם לבקשת ב"כ  המבקשת, מיום 30.3.06, לב"כ המשיבים, שלח ב"כ המשיבים בתאריך 5.4.06 את דו"ח הפעולה של המשטרה שם נכתב בתחתיתו "יש לציין שלא היה ריח של אלכוהול ממנו, או באוטו, או סימנים של בקבוקי שתייה חריפה". בנוסף שלח ב"כ המשיבים את דו"ח סיכום המחלה של המשיב 3 .

בתאריך 16.4.06 חרגה המבקשת וביקשה את יתר המסמכים הרפואיים  הנוגעים לתאונה ולבקשה זו השיבו המשיבים כי אין להם מה להוסיף מעבר למה שנמסר.

לטענתם הבקשה הינה למסמכים אשר אינם קשורים לתביעה ומשום כך יש לדחות את הבקשה.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450, 458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת,לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International  נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).

הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים,ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193.

הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור, כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן.

אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188.