החלטה בתיק א 33699/06

1.         בפני בקשת הנתבעים 4-3 (להלן: "בן רובי") לסילוק על הסף של התובענה שהגישה נגדם המשיבה, מחמת חוסר עילה והעדר יריבות בהתאם לתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

2.         התובעת עוסקת בעיקר בפיתוח וייצור מכונות רובוטיות לתעשיית המתכת.

הנתבעות 1 ו-2 הינן חברות בע"מ, שעיקר פעילותן אריזה, איחסון ושינוע מטענים (להלן: "הנתבעות"). הנתבעים 6-3, ובכללם המבקשים, הינם בעלי מניות ונושאי משרה אצל הנתבעות 1 ו-2.

3.         במרכז התובענה עומדת מכונה אשר בבעלות התובעת. מדובר במכונה גדולת מימדים, אשר דיוק התנועה בה מאפשר ייצור חלקים מורכבים ומדויקים הנדרשים בתחום התעופה וייצור המטוסים.

            בחודש יוני 2003 החל מו"מ בין התובעת לבין חברה סינית, אשר היתה מעוניינת בשיתוף פעולה בייצור המכונות הרובוטיות של התובעת בסין.

לאור התפתחות הדברים עם החברה הסינית, פנתה התובעת לנתבעות בבקשה לקבל שירותי אחסנה, אריזה ושינוע של המכונה לסין. לאחר דין ודברים שלחו הנתבעות לתובעת הסכם הזמנת שירותים מיום 9.12.03. באותו יום אישרה התובעת את הזמנת שירותי האחסון והאריזה, והמכונה הועברה לרשות הנתבעות. ביום 5.5.04 נחתם ההסכם עם החברה הסינית למכירת המכונה.

בפברואר 2005 סר מנהל התובעת לשטחי הנתבעות כדי להתחיל באריזת המכונה לקראת משלוח המכונה לסין, ואז גילה שהמכונה הושלכה אל השדות הקוצניים מעבר לשטחי הנתבעות, וכל זאת במהלך חורף גשום. כתוצאה מכך, לטענת התובעת, נגרמו נזקים משמעותיים למכונה.

4.         בכתב התביעה, טוענת התובעת כי הנתבעות חבות מכח היותן צד להסכם עם התובעת. כמו כן טוענתה תובעת כי הנתבעות 1 ו-2 התנהגו באופן המראה כי לא היתה כל הפרדה בין האישיות המשפטית של כל אחת מהן ועל כן יש לראותן כגוף אחד לעניין ההתחייבות.

אשר לעילות כנגד המבקשים בן רובי, סבורה התובעת כי בן רובי ביצעו עוולה של גרם הפרת חוזה בכך שגרמו לנתבעת 2 להפר את החוזה עם התובעת (סעיפים 60 ו- 62.9 לכתב התביעה), כמו כן, לטענת התובעת, בן רובי חבים כלפיה מכח היותם בעלי מניות או נושאי משרה בנתבעות, אשר ביצעו עוולות כלפי התובעת, וזאת עקב השימוש לרעה שנעשה באישיות המשפטית הנפרדת של נתבעות 1 ו-2.

5.         בבקשתם טוענים בן רובי כי יש לדחות נסיונותיה של התובעת לצרף אותם כצד להליך באמצעות שימוש בדוקטרינת הרמת מסך, וזאת מבלי ליתן פירוט מינימאלי.

            בן רובי טוענים כי יש לדחות טענותיה של התובעת כלפיהם כי בן רובי גרמו להפרת החוזה עם התובעת וכי עשו שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של נתבעות 1 ו-2.

            באשר לטענה בדבר גרם הפרת חוזה, טוענים בן רובי כי טענה זו נטענה מבלי שהתובעת תטען ולו טענה עובדתית אחת בכתב התביעה. מחדל זה מתחזק ביתר שאת לאור תקנה 78 לתקנות, המחייבת הכללת פרטי טענות רלבנטיים בכתב התביעה. משכך, לטענת בן רובי, לא ביססה התובעת עילת תביעה כנגדם.

            לעניין הרמת מסך, טוענים בן רובי, כי התובעת כלל לא טענה לקיום הנסיבות המצדיקות הרמת מסך, מה גם שבהתאם להלכה הפסוקה הרמת מסך תיעשה בנסיבות מיוחדות וחמורות, שלטענת בן רובי כלל לא נטענו ע"י התובעת.

6.         התובעת מתנגדת לבקשה.

            ראשית, התובעת טוענת כי בן רובי לא צירפו תצהיר תומך לבקשתם ובכך למעשה ביקשו להסתיר מעיני בית המשפט את העובדות הרלבנטיות.

            לגופו של עניין טוענת התובעת, כי בן רובי פעלו להבריח את רכוש הנתבעת 2 לטובת הנתבעת 1. לטענת התובעת, בן רובי העבירו את כל התחייבויות הנתבעת 2 לנתבעת 1 תוך הפרת הסכם, גרימת נזקים והתחמקות מחובות ונושים. התובעת מפרטת השתלשלות העניינים אשר לטענתה יש בה להמחיש הליך הברחת הרכוש וערבוב הנכסים, אשר הנתבע 3 ביצעם בעצמו. לטענת התובעת, נסיבות אלה הינן דוגמאות מובהקות לפעולת תרמית של חברה ובעליה ומהווה מקרה מובהק של ניצול האישיות המשפטית ועל כן על בית המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות.

            עוד טוענת התובעת כי בן רובי, כמנהלים בנתבעות 1 ו-2, הציגו בפני התובעת ונציגיה מצגי שווא במועד כריתת ההסכם ולאחריו. לטענת התובעת, בן רובי חבים כלפיה בגין מצגי השווא, ניהול מו"מ בחוסר תום לב, וקיום הסכם בחוסר תום לב.

            לטענת התובעת, חרף ההסכם בין התובעת לנתבעת 2, נתנו בן רובי הוראה להשליך המכונה ממקום אחסונה הייחודי לשדות הקוצניים של הנתבעת 2. לטענת התובעת, בן רובי בפעולותיהם ובמכירת המניות לגורמים נוספים בנתבעת 1 גרמו להפרה של ההסכם עם התובעת.

            יתרה מכך, לטענת התובעת, משבן רובי טוענים לחסרונם של פרטים בכתב התביעה, הרי שזכאים היו לקבל פרטים נוספים מהתובעת.