החלטה בתיק א 33673/07

            מדבריו של הנתבע 2 עולה, כי חובו של רובננקו החל להיווצר זמן קצר בטרם בוצעה העסקה, וחוב זה היה העיקר בסיבת קריסתה של החברה כזמן קצר לאחר ביצוע העסקה.  ברם, נסיבות אלו לא הביאו את הנתבע 2 לחשוש, לאי יכולת פירעון, ויש בכך להצביע על כך, כי העסקה נשוא התובענה, לכל הפחות מבחינתו של הנתבע 2, בוצעה במהלך עסקים רגיל ללא לקיחת סיכון בלתי סביר כלשהו.

            אך יחד עם זאת נשאלת השאלה, מדוע בחר הנתבע 2 שלא לציין עובדה חשובה זו בדבר "עסקת רובננקו" בתחילה (בתצהירו), אלא העלה זאת לראשונה בעדותו כאמור, שהרי יש בסיפורו של רובננקו בכדי לשפוך אור על גרסתו ולתמוך בה.

            יש לזכור, כי הנטל מוטל על התובעת, אך חובת תום הלב וחובת הגילוי, הקיימים לגבי צד התדיין בבית המשפט, היו צריכים לגרום לנתבעים להציג את "עסקת רובננקו" כבר בעדותם הראשונה.  עובדה זו שלעצמה, אינה גורעת ממהימנות עדותו של הנתבע 2, אך כפי שיפורט אני סבור, כי יש בכך כדי להשפיע על ההוצאות שייפסקו בתיק זה.

18.       יתרה מזאת, העסקה נשוא התובענה נעשתה בסכום כסף לא מבוטל (אם כי בהיקף רגיל במהלך העסקים שבין הצדדים), והתובעת מטעמה לא עשתה דבר לקבלת בטוחה כלשהי להבטחת מתן תמורה מלאה בעד המוצרים שנרכשו ממנה. עובדה זו מעמידה את התובעת כמי שנטלה את הסיכון הנובע מביצוע עסקה עם חברה ללא קבלת ערבויות אישיות או אחרות.

19.       נסיבות המקרה אינן מצביעות על כך, כי לנתבע 2 הייתה סיבה כלשהי מוצדקת להצהיר על מצבה הכספי של הנתבעת 1 בטרם ביצוע העסקה ו/או מניע כלשהו להונות את התובעת.

            התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה את התקיימותם של התנאים לביצוע של "הרמת מסך".        

            לאור האמור, אין מקום לחיובם של הנתבעים 2 ו-3 בתשלום החוב מכוח דוקטרינת "הרמת מסך".               

20.       חבות אישית של הנתבע 2

            חיוב אישי בחובות החברה יכול להתבצע באחד משני אופנים: האחד, בדרך של "הרמת מסך ההתאגדות" תוך התעלמות מהאישיות הנפרדת של החברה, ויצירת מחויבות ישירה בין הצד המתקשר עם החברה לבין האורגן של החברה.  והדרך השנייה, היא דרך הטלת אחריות אישית על האורגן של החברה, בשל פעולותיו.      

ובעניין זה נאמר:

"אחריות אישית הינה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו...הרמת מסך היא תרופה - התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה...ודוק: האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעיתים אורגן הוא בעל מניות, לעיתים אורגן בחברה איננו בעל מניות. התרופה של הרמת מסך מחייבת את בעלי המניות של החברה"

(ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נגד קאר סקיוריטי בע"מ ואח', מ"ח (5) פד"י,

עמ' 661, בעמ' 700).

בעניינינו, לאחר שהגעתי למסקנה, כי אין מקום להרמת מסך, וכי אין מקום להטיל על הנתבעת 3 אחריות כלשהי בנסיבות העניין, נותר לבחון את אחריותו האישית של הנתבע לחוב נשוא התובענה.