החלטה בתיק א 33517/03

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף .

הנתבעת, הלא היא המבקשת סבורה כי יש מקום לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

רקע

התביעה הוגשה ביום 22.5.03 בגין סך של 56,061 ש"ח . במקור היו שלושה תובעים והתובעת דינה פרג חזרה בה מתביעתה ונמחקה ממנה .

התובעים, יועצת ארגונית ופסיכולוג קליני , טוענים כי בשנים 1998-1999 , נתנו ייעוץ לנתבעת במסגרת המכון להכשרה להשתלמות ולשרותי חינוך ,המשמש כבית ספר ארצי להכשרת עובדי הוראה למערכת החינוך .  התובעים סיפקו שירותי הדרכה לנתבע כקבלנים עצמאיים ולגרסתם נותר חוב בסכום התביעה .

 הם סבורים כי למרות שהתקשרות הפורמלית היתה עם המכון להכשרה , הרי בפועל אותו מכון פעל תחת פיקוח הדוק של הגורמים המוסמכים לכך אצל הנתבעת, ומתוקף כך נושאת הנתבעת באחריות הישירה והשילוחית לאי ביצוע התשלומים המגיעים לתובעים .

הנתבעת מצידה טענה הן בהגנתה והן בבקשה הנוכחית , כי התביעה נגדה משוללת יסוד וכי לא הייתה כל התקשרות ישירה בינה לבין התובעים.  היא רואה בתביעה זו משום נסיון להגיע לכיסה העמוק של המדינה, תוך הסתרת עובדות מביהמ"ש.

לא זו אף זו, התובעת 1 אף הגישה תביעת חוב למפרק של המכון להכשרה להשתלמות ולשירותי חינוך, אשר אושרה עקרונית על ידו.

הבעיה היא שקופת הפירוק ריקה, ולכן החליטו התובעים לפנות לביהמ"ש, בתביעה בלתי מצודקת זו.

הנתבעת מצביעה על כך שהמכון הינו אישיות משפטית עצמאית ונפרדת.

הנתבעת עצמה התקשרה עם המכון בעקבות זכייתו של זה במכרז להפעלת מרכזי הדרכה לעובדי חינוך.

ההתקשרות של הנתבעת עם המכון נחתמה ביום 05.01.99 ההסכם צורף כנספח א' לבקשה.

בין הנתבעת לבין התובעים מעולם לא התקיים קשר ישיר.

הנתבעת מעולם לא העסיקה את התובעים ולא שילמה להם כל סכום בתמורה לעבודתם במכון.  נושא שכרם של עובדי המכון, הוסדר במישרין מול המכון עצמו והם אף מכירים בכך, למשל בסעיפים 8, 19ב' לכתב התביעה.

הכרעה:

אני מקבלת את עמדת הנתבעת / מבקשת.  אני סבורה כי אכן אין כאן יריבות ישירה בין התובעים לבין הנתבעת. דבר זה עולה במישרין מן המסמכים שהצדדים צירפו לעיוני.

ברי, כי היו כאן מערכות התקשרות נפרדות. הנתבעת התקשרה עם המכון בחוזה נפרד. המכון מצדו שכר את העובדים בחוזים נפרדים. כל קשר ישיר בין הנתבעת לבין התובעים לא היה. התובעים אינם עובדי הנתבעת, ולא העניקו  יעוץ ישיר לנתבעת. כל מסגרת ההתקשרות הייתה נפרדת.

העובדה שהמכון כשל בעסקיו, והגיע לפירוק מבלי לשלם לעובדיו מאומה, היא אכן מעציבה. התובעים בחרו במסלול הנכון, כאשר  בחרו לפנות  למפרק. הבעיה היא, כי כאשר גילו התובעים שקופת הפירוק ריקה, הם לא עצרו באותו שלב, אלא תרו אחר הכיס העמוק וכך הגיעו אל הנתבעת.

אילו הייתה הנתבעת רוצה להעסיק את התובעים בעצמה, הייתה מתקשרת עמם ישירות.

עולם המשפט קבע גדרות וגבולות, מערכת של כללים בתוכה אנו חיים. לא יתכן כי כללים אלו ידריכו אותנו בשעה שהם נוחים לנו, אך נתעלם מהם בשעה שאינם נוחים לנו.